אני מסיימת עם זה...
זה כבר היה צריך לקרות ממזמן...
אני חושבת שתמיד ידעתי שזה לא באמת יקרה...
נמאס לי לאהוב אותו
אני נגמלת
זה יקח קצת זמן אולי
אבל זה לא יכאב
אני לא יודעת אם באמת הייתי מאוהבת בו או רק חיבבתי אותו
אני חושבת שיהיה יותר טוב אם הוא ישאר רק ידיד
וגם הקודם...
רק את העיניים אהבתי לא יותר מזה
אני חושבת שכבר הרבה זמן אני יודעת שזה לא זה...
כל פעם שאני מדמיינת את כצמי עם אחד מהם זה מתחיל בשינוי-
השיער
הטעם במוזיקה
השתייה
העישון
חצי מהאישיות
זה לא שאני באמת רוצה אותו אם אני גם רוצה כל כך לשנות אותו
אם הוא אי פעם ירצה (מה שלא כל כך נראה לי יקרה...)
אני אזרום
אבל אני כבר לא מייחלת לזה...
האמתי אני לא מרגישה כלום שאני כותבת את הפוסט הזה...
אני רק כותבת אותו כדי שיהיה לי ברור שזהו
כי רגשות כלפי אפחד מהם כבר אין לי
אז סוף סוף אני תמר גוברמן
אחרי 10 שנים רצופות שחיבבתי/אהבתי שני בנים
סוף סוף נטולת אהבה
ונטולת *** ו****
הללויה!!
זה שאני כבר לא מאוהבת זה לא שאני עוד לא מחפשת אז הנה פרטים על הבחור המשולם-
סיידליפ
לא מעשן
לא שותה
סקייטר
רוקר
שיער פוני אימו
לבוש יפה (מה רע בבחור עם טעם טוב בבגדים?)
מקבל אותי כמו שאני ( לא כל כך יפה...)
מצחיק
חכם
אוהב בע"ח
וזה הכללי=)
כל בחור שכולל לפחות 3 מהפרטים האלה מוזמן ליצור קשר=)

הממ פוסט קודם יצאתי נראה לי קצת פאקצונת...