לא יודעת מה עובר עלי, באמת.

משהו לא מפסיק להציק לי. וחוסר הידיעה מה זה מציק אפילו יותר.

קשה לי להיות קלילה ואופטימית, קשה לי לראות הכל באור חיובי, אני לא יודעת למה.

ההתרגשות נעלמה.

אני נהיית יותר ויותר אגואיסטית לאחרונה, וזה הורג אותי.

אני מרגישה כמו גבינה.

שעדר של חולדות התנפל עליה.

" ...ולרגע יכולתי לשמוע,
עלים מלמדים שירתם
ורציתי לעלות גבוהה

לפרוח איתם..."

אני מרגישה שאני מעצבנת אותו. ולהפתעתי זה כואב.