
לאן שאלך, בסוף זה חוזר אליי.
ניסיתי לנשום, רציתי לגעת ולדעת שאני כאן.
הגוף ינקה הכל ישתנה עכשיו הקץ לדמיון
מחזיק את עצמי ביד כ'כ קטן לבד.
מילים שהשארתי קיבלו משמעות.
אני מחזיק לך חזק את הידיים,
קרוב בעיניים רחוק מהגוף..
מחפש בדמעות את השמיים..
רציתי שאמא תחבק , ותגיד , אני כאן זה בסדר
מותר גם לבוכת זה מחזק.
אז בכיתי בסתר.
הראש מתסובב,
אני מאבד כיווון.
המשכתי לשתות.. רוקנתי את הבקבוק כי הלב זקוק לחום.
התחלתי לחלום, עברנו רחוק מכאן
לבית גדול, שבו רק אני ואת פתאום לאט לאט..
ת'אמת שדי נמאס לי.
מהכל. אני פשוט עייפה מהכול.
אני מקווה שמתישהוא אני באמת אהיה מאושרת.
לא משנה עם מי , לא משנה איפה לא משנה מתי.
אני פשוט אהיה.
העיניים שלו , מופיעות בכל מקום.
החיוך שלו , מופיע בכל מחשבה.
הצחוק שלו , מופיע בכל זכרון.
לא זה לא יכול להיות.