Optimistic, Realistic
Innocence is worth more than this world has to offer |
 כינוי:
Rayen בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2008
הר הרצל
כשנכנסים לאזור הקברים בהר הרצל, מרגישים קור כזה, גם כשאין רוח והשמש זורחת בשמיים.
ומיד, כולם משתתקים בבת אחת, כאילו עשו זאת בפקודה.
מסתכלים מסביב על כל הירוק, ועל כל המצבות ושותקים- בנסיון לעכל לאט לאט את מה שהולך סביבנו.
כשאנחנו נשבעים לצה"ל, אנחנו אומרים שאנחנו מוכנים לציית לכל הפקודות, להקדיש את חיינו וגם להקריב את חיינו למען המדינה.
כולם חוזרים על המילים בהתמדה, לא מפספסים אף מילה- צועקים בכל הכוח.
כולם מתכוננים ואז הצעקה הזו- "אני נשבעת!" שקורעת את הדממה סביב וגורמת לצמרמורת.
זהו, נו, עכשיו רשמית נשבענו.
בהר הרצל, גם יש אנשים שנשבעו.
חלקם אמנם בשנות ה70, וחלקם רק לפני שנה.
הם נשבעו כמונו, וצעקו כמונו, החזיקו את הנשק ושרו את ההמנון.
לכבודם הורם הדגל והרבה הורים בוכים באו להתרגש ולחלוק בשמחתם.
הם התמידו בשבועה וקיימו אותה.
אז כשאני נכנסתי להר הרצל והסתכלתי על קבר של צנחן שנפל, שהיה מוכן לוותר על חייו בחו"ל רק בשביל להישבע, להתגייס וליפול...
אני מבינה לחלוטין מהו המושג חלל.
פשוט חלל.
השתתפנו בסד"ח של שלושה ימים.
זה השאיר עליי רושם מטורף.
יום אחד גם אני אעמוד ברחבה גדולה ואשביע אנשים.
ככה זה.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
