Optimistic, Realistic
Innocence is worth more than this world has to offer |
 כינוי:
Rayen בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2009
שריטה
סיפרתי לו סיפור...
על ילד וילדה, בארץ רחוקה שאין בה דבר חוץ מטוב.
הוא הקשיב לי ככה, בדממה וחייך פה ושם, כשאמרתי משהו מצחיק.
סיפרתי לו סיפור, על דפוק ודפוקה שהסתבכו ביניהם בקטע מוזר לחלוטין.
הם לא ידעו איך לצאת משם, מכיוון שכל מה שהכירו היה חוסר ידיעה.
לשניהם היה דפוס של פגיעה באחרים, באלו שקרובים אליהם, והרגישו דפוקים באמת, מהיסוד.
אבל אחרי זמן מה התברר, שמה הם באמת צריכים זה אחד את השני.
כי רק מישהו שהוא "כזה", יוכל להבין מישהי "כזאת".
זה נשמע כמו הסיפור הקיטשי והאולטימטיבי, אבל סיפרתי לו את זה והייתי על סף הבכי, וגם הוא השפיל מבט ושאף עשן מהסיגריה ההיא, הלא נכונה שהוצאנו ממכונה בשבת.
אמרתי לו שלא יסתבך, כי למרות שהדפוק והדפוקה מאושרים עכשיו ולא יכולים אחד בלי השני, הפגיעה הזאת של העבר עולה בזכרון לפעמים.
אני חושבת שבשניהם זה מעלה חלחלה כמה הם יכלו להכאיב לבנאדם שכעת מהווה חלק כה ענק במציאות שלהם.
אמרתי לו שלי היה מזל, אבל שהוא יזהר, כי לא הייתי רוצה לראות מישהו קרוב אליי נפגע כל כך ויוצא קצת שרוט מבפנים.
בינינו, גם הוא שרוט כמעט כמוני, ואין צורך להעמיק את החתך.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
