Optimistic, Realistic
Innocence is worth more than this world has to offer |
 כינוי:
Rayen בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2009
וודקה תפוזים
נזכרתי בנשיקה הראשונה שלנו.
כמה מזמן.
היית מבויש ושיכור לחלוטין, והשיער שלך היה נראה פרוע מהרגיל.
היה לך ניצוץ כזה בעיניים שנדלק ברגע שהבנת כמה זה אסור.
ישבתי לידך, ליד ספה לבנה בוילה כלשהי בצפון.
חברה הכי טובה שלי התנשקה עם החבר הנוכחי, שאותו לא רציתי בכלל.
כמה תחמני מצידי, לגרום להם להתנשק ולהפוך את זה לבסדר.
אז הסתכלתי עליך, חייכתי ונשכתי את השפה התחתונה- כמו שאני תמיד עושה.
אחח, כמה ידעתי שזה יגרה אותך.
שמת לי יד על הכתף והשענת עליי את הראש, יחד עם מבט שובב שכזה.
צחקתי. כמה אלכוהול.
היית מטושטש והתקרבת, והשפתיים שלנו נגעו בהיסוס.
ואז לא בהיסוס, ונסחפנו כאילו תיאמנו זאת מראש.
זה היה כל כך שונה- התחושה, הטעם, המגע, הלהט.
לא היית חושב שזה יהיה הרגע שישנה את החיים שלך חודשיים קדימה מאז.
אני חושבת שאז הבנתי מה זה פרפרים בבטן.
אז כשמשכת אותי על הברכיים, נשענת לי על הכתף פעם נוספת והרחת לי את השיער.
"ממ... מנטה."
"ממ... וודקה תפוזים."
אני לא זוכרת הרבה.
רק את הטעם שלך שנשאר בפה שלי ולא באמת חלף מאז לעולם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
