Optimistic, Realistic Innocence is worth more than this world has to offer |
כינוי:
Rayen בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוגוסט 2010
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 8/2010
hit in the face יש רגעים שבהם אני תוהה לאן נעלמה המוזה, היכולת להתבטא. חסר לי המקום הבטוח שאליו אוכל לברוח. חסרים לי אנשים שאיתם אוכל לדבר באמת מבלי לפחד שיתקפו אותי או שישתמשו בזה נגדי. זה מעין מצב מחורבן שכזה להיות בו... שאת מרגישה שאיבדת כל כך הרבה דברים בדרך, כי שכחת מה חשוב באמת. שקעתי בתקופה שחולפת, בשנתיים שיעלמו וישכחו, באנשים שישאירו אותי מאחור ולא יהיה להם אכפת. ועכשיו כשאני מתקרבת לסופה וקולטת מה עשיתי, וכמה קשרים איבדתי כי פשוט לא היה לי אכפת מספיק... זה פשוט מכה לי בפנים.
יצאתי לבד וגמורה פיזית, אז מה זה היה שווה בכלל? גם אם תרמתי קצת. בקרוב תקופה חדשה, אני חושבת שזה מערער אותי לחלוטין. חה... אפילו האנשים הכי קרובים אליי מרגישים שכבר אין טעם, איתי אין טעם, אז למה לטרוח. הגיע הזמן להתאמץ, אבל מאיפה מתחילים?
| |
|