Optimistic, Realistic

אני לא רוצה להיתקל בך לא בסמטה חשוכה ולא באמצע רחוב הומה אדם.

למעשה, אני לא רוצה לפגוש אותך עוד לעולם.

אני כל כך מפחדת מפגישה מחודשת איתך, אותו אחד שאהבתי במשך יותר משלוש שנים,

אני מפחדת להסתכל לך בעיניים ולהגיד שאני אוהבת מישהו אחר ושאתה לעולם לא תסלח לי.

הלוואי שיכולתי להגיד לך שאתה דמות מרכזית בחיים שלי, שאני ואתה נשאר ידידים והכל יהיה נפלא.

אבל לא.

אהבה כמו שהייתה לנו מתנפצת ומתרסקת, ועכשיו תוכל רק לשנוא אותי.

ואני לא בטוחה שאוכל להתמודד איתך אי פעם.

אולי, עוד כמה שנים... תתבגר קצת ותבין.

ואני אתבגר קצת, כי גם לי לא חסר.

דאגות של גיל 20.

בעוד עשרים שנה, אני אחשוב כמה טיפשיות כל השטויות שכתבתי.