Optimistic, Realistic

כל כך ריק לי לאחרונה, כבר מזמן לא הרגשתי כל כך חסרת תוכן.

אני שונאת את העובדה שאני מונעת מעצמי להיקשר כדי לא להיפגע, עושה כל דבר אפשרי כדי להתמיד בזה- מבלי לחשוב על מי שסביבי,

ואז בסוף מילה קטנה שוברת אותי ואז אני לא יכולה להיגמל.

אמרתי שאני בתקופה של לבד עכשיו- ופגשתי בחור נורא חמוד, שיכול להיות מוצלח...

ואמרתי לו לא, כי אני פשוט מפחדת לשבור אותו לחתיכות קטנות כמו שעשיתי לכל הבחורים האחרים שאהבתי באמת.

ובכנות, אני עדיין לא מסוגלת להוציא מהראש את מי שכל כך ניסיתי להרחיק משם.

לאחרונה ריק לי ואני מרגישה כמו הרס מהלך לסביבה הנחמדה שמקיפה אותי וזה גורם לי להתנתק.

נמאס לי לחיות בפלאט ליין ולפנטז על טוב יותר.

הלוואי שהייתה לי אופציה למחוק הכל וללכת למקום עם דף חלק.

אם זה היה קורה, בטח הייתי מתגעגעת... אבל מותר לבחורה לחלום.