Optimistic, Realistic

יש בי כל כך הרבה רגשות שאני לא מצליחה לעכל.

אני טובעת בבלבול, בפחד... בהתרגשות.

אני מוקפת באנשים שמעלים בי דברים כל כך חיוביים וגורמים לי לחייך.

הפחד להיאחז במשהו אמיתי ויציב משתק אותי. כולי רועדת משהו.

האינסטינקטים שלי מאכבזים לשם שינוי, למען האמת הם נעלמו כלא היו.

והלכה כל הכריזמה.

אולי זה היומולדת שקרב ובא בצעדי ענק, במרחק יומיים, אולי זה החיים.

נראה לי שהפסקתי להיבנות לבד ואני צריכה להיזכר שוב איך נבנים עם מישהו שמחזיק לי את היד לאורך כל הדרך.

רק הלוואי שהייתי מצליחה. 

הלוואי שזה לא היה מפחיד עד כדי כך...