Optimistic, Realistic

אתה מעביר לי את הסיגריה בשקט.

"אני לא מסוגל לראות אותך יותר."

משפט שכבר כה התרגלתי לשמוע...

לא רציתי שתיפול. הייתי תמימה והאמנתי באמת או בתמים שאתה יכול לאהוב אותי נטו בזכות עצמי ולא מעבר.

כמו חברה הכי טובה.

לא שיקרתי לך, אבל אני בחיים לא אוהב אותך בחזרה...

ואתה בחיים לא תגיד לו כן, אז לפיכך... כל המצב הנוכחי הוא כל כך דפוק ומורכב שאין לי שום סיכוי להרגיש משהו.

אני רוצה להרגיש משהו, אולי גם הוא, אנחנו רוצים לראות לאן זה הולך.

כרגע רק למקום אחד, בשקט, בסתר למיטה של אחד מאיתנו לחיבוקים ונשיקות גנובות באמצע הלילה,

אבל בינינו?

אנחנו כבר לא בני 16 וזה כבר הרבה יותר מורכב מזה.