Optimistic, Realistic

"כמה פרטנרים היו לך?"

"עקפת את כולנו, הא?"

הפלא ופלא.

"עדיף שהוא ישמע את זה ממני."

"למה הוא צריך לדעת מזה בעצם?"

"הוא אחד החברים הכי קרובים שלי, אני חייב לו את זה."

לא, אתה חייב לו לא לשכב עם האקסיות שלו, אבל בעצם לא תהיה הראשון.

ואני? אני לא חייבת כלום. 

מבטים הזויים.

אכפת לך ממני?

אכפת לך מסקס?

כל יום שאני מסתכלת עליך אני מאבדת תחושה עוד יותר.

קו שטוח בראש, בלב, בגוף.

ההרגשה הזאת של לחיות ולהרגיש כלום.

לפני חודש רציתי את זה, עכשיטו אני נזכרת כמה זה קל.

כי בעצם...

who gives a damn?

(אף אחד מההם... לא. לא ממני.)