בלילה שלפני הטיסה שלך עמדת מול המראה וארזת דברים אחרונים.
וממש בזמן שעשיתי לך צ'ק ליסט מילולי, חשבתי לעצמי איך לעזאזל עברו ארבעה חודשים ואני אוהבת אותך כל כך?
אז קמתי מהמיטה וחיבקתי אותך מאחורה, ככה שאתה מסתיר את כולי ובמראה רואים רק את הידיים שלי על הבטן שלך.
צחקת ותפסת לי את הידיים ברכות- "היי, מה זה?? מחבק אותי שדון...! "
באותו הרגע הבנתי ששלושה חודשים בלעדיך מרגישים בלתי נסבלים וכמה כיף היה להיות זו שנוסעת ולא זאת שנשארת.
במכתב טיסה שלי קצת נפרדתי ממך, אבל אני ממש בספק ששמת לב.
אני טוענת שזה בשביל שתרגיש חופשי ותוכל לעשות מה שתרצה בלי גבולות שמחזיקים אותך מהארץ,
אבל בינינו, זה אגואיסטי נורא.
כי אני לא חושבת שאני אהיה מסוגלת לקבל את העובדה שחיכיתי והחלטת לעזוב אותי.
גם כי נמאס לי מגברים שלא מעוניינים בי מעבר לסקס וגם כי איתך יש חיבור אחר, בלתי מוסבר,
כזה שמרגש אותי ברמה שלא התרגשתי מאז ההוא הראשון, ואיתו נשארתי שלוש שנים.
אחריו לא היה אף אחד.
עד שאתה הגעת לפרק זמן קצר ואני נשארתי בתהיות אם אי פעם תחזור.
ובא לי להגיד לך שתחזור, אבל שלושה חודשים בנפאל זה לא שלושה חודשים בארץ,
ומי יודע אם עדיין תאהב את זאת שלא תשתנה כאן?
בכל זאת, קארמה צריכה להכות בי מתישהו...
הלוואי שהמכה היא לא אתה.
רק הזמן יגיד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Rayen