או לפחות כך אני חושבת.
בחורה צריכה להתחמק ולתת לגבר לעבוד בשביל נשיקה, לא?
אבל אני לא מהבנות המשחקות. אני שונאת את המשחקים האלו, המעצבנים.
ועד לא מזמן לא הבנתי את החשיבות שלהם.
הפעם האחרונה שנישקתי ראשונה הייתה לפני חודשיים בערך.
לא שאני כפייתית לזה, אבל נישקתי ראשונה את שני האנשים שבאמת היו חשובים לי.
אני חושבת שקצת איבדתי את עצמי בין כל זה...
מאז השני, את הנשיקות שלי היו צריכים להרוויח. הוא היה צריך להרוויח אותן.
מצחיק כמה בנאדם יכול ללמד אותך ולא להיות מודע לכך.
מצחיק גם שכבר הפסקתי לשאוף לנשיקה מושלמת שכזו, מהסיבה הפשוטה שהיא כבר הייתה.
מיוחדת ומושלמת. ברגע הכי פחות צפוי מבחינתי. רק כי במקרה נשארנו לבד.
וכל מה שהייתי צריכה לעשות זה להטות את הראש מעט הצידה בפעם הראשונה שהוא ניסה, למלמל שאלה קצת מהוססת ולקבל תשובה מהססת לא פחות. שתקנו והאפים שלנו התחכו מעט, שפתיים נוגעות - לא נוגעות.
הוא מעליי, קרוב מדיי אפילו.
והוא נישק אותי.