Optimistic, Realistic

לפעמים אני בוכה קצת.

אבל רק קצת, כי אני צריכה לפרוק.

ואז אני מדברת ומתלוננת על זה שאני חלשה.

הוא מדבר חזרה.

דווקא לא מתפלסף ומדבר לעניין.

ואכפת לו, כי הוא מתעקש ואומר שצריך לפעמים, לפרוק.

לפעמים אחרי שעתיים אני מחייכת ושוכחת מהכל.

וגם אם אני נרתעת ממנו מעט, הוא מחזיק אותי קרוב.

אומר שרק היה רוצה להירדם לצידי עכשיו.

ואני אומרת שרק הייתי רוצה להתבונן בו...

ואז אנחנו נפרדים.

ואני שוכבת במיטה בחושך ועניים פקוחות,

בחיוך.

גם אנחנו קצת מסתוריים כשאנחנו מתנשקים, אתה לא חושב?