Optimistic, Realistic

אהבה זה מושג מפגר.

ז"א, אני לא סולדת ממנה, מהאהבה הזאת.

אני פשוט לא מבינה אותה.

אהבה זה כמו חוקים שנכתבו ע"י אדם משועמם ועל פיהם נקבע אם אתה ראוי לאהוב ולהיות נאהב.  

כך לעשות וכך לא, ואת זה להגיד ועל זה אפילו לא לחשוב.

וזה פשוט שיא האירוניה... שכשאני מתנהגת כמוך, אתה מתחיל להישמע קצת כמוני...

וזה פשוט אידיוטי, שאני כבר לא מבדילה בין משחקים לאמת ובכלל לא מבינה למה אתה שם.

אבל איך הגענו אליי פתאום ועל מה אני מדברת בכלל?

זאת לא אהבה.

לא, לא.

זה פשוט...

מחוסר הגדרה.

כמונו, מותק, אתה שם לב? בטח שכן, כי אתה הצעת ואני הסכמתי... שכך זה יהיה.

אני פשוט מודה לאלוהים ששלח לי אותו.

לא את האידיוט הזה, אלא אותו.

את הטיפש ההוא, שאיתו אולי הכי נוח לי בעולם.

בסט פרנדס רולז.