Optimistic, Realistic

אני מניחה את ראשי על ברכיו.

הוא מדליק סיגריה.

מקשקש לו קצת על פילוסופיה, פסיכולוגיה ואידאולוגיה.

ואני רק מודה על הסחת הדעת.

היום בצהריים, כשבכיתי מול המסך והודעתי בזה מולה, לא חשבתי שאוכל סתם לעצום עיניים ולהקשיב בעיון למילים חכמות שמחלחלות. חשבתי שהראש יהיה עסוק בזה ורק בזה.

אבל הנה, כבר סיגריה רביעית נגמרת לה ואני עדיין בסדר.

חשבתי שאהיה לי אי שם, בעולם הפסימיות שלא כל כך הולם אותי. מתחילה לעשן כמו שנה שעברה.

לא, דווקא הופתעתי.

אני עדיין נושמת, עדיין צוחקת, עדיין אופטימית, למרות הכל.

וככה הכי טוב לי.

איתך או בלעדיך.