Optimistic, Realistic

בחוץ יש ריח של גשם מאובק.

הכביש רטוב, מכוניות מעלות אדים מהמנוע.

על השולחן נס קפה, קצת חלב, סוכרזית אחת.

החלון בחדר של ההורים פתוח וgoo goo dolls ברקע.

עייפות קלה, חזרות ארוכות... לימודים מייאשים.

שגרתי משהו.

מחכה לטלפון פה, ואסמס שם.

מסמנת איקס גדול על שלוש טבלאות ייאוש בו זמנית.

אחת לחזרות.

אחת לדיאטה ויומולדת.

אחת לסופי השבוע ההם. טבלה בראש.

שגרתי משהו.

ככה זה נראה.

"חיים משבת לשבת..." הוא אומר.

"לא." אני מוחה בקול שקט ומחבקת, "חיים משישי לשישי. בשבת הכל נגמר."