Optimistic, Realistic

בא לי שיעברו שבועיים.

שנגיע בדיוק לסוף שבוע בעוד שבוע וקצת, ושם הזמן יעצר לכמה ימים.

השבועיים האלו הם הרבה מעבר למה שאני יכולה להתמודד איתו.

הלימודים מונעים ממני לישון.

הדיאטה גורמת לי להיות תשושה ועצבנית.

המחזור הארור עושה לי דווקא.

וההורמונים הנובעים מה-PMS, גורמים לי לאכול סרטים ולפתח פרנויות.

יש לי ימים עמוסים ומטורפים שאין לי אפילו מה לחשוב על להיות בבית בהם.

ובין לבין, יש לי הרבה יותר מדיי מה ללמוד.

אני מפספסת מעבדה בביולוגיה בגלל זימון מפגר, שבוע לפני מתכונת- כי ככה צה"ל החליט.

ובנוסף להכל, יש לי עבודה ענקית וממש מיותרת באזרחות להגיש....

אין לי זמן לעשות אותה, והיום יום הורים.

אז הרשו לי רגע-

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!

תודה.

אני מרגישה יותר טוב.

הגמילה משוקולד מראה סימנים.