Optimistic, Realistic

השבוע האחרון היה עמוס וכיפי ברמות שקשה לתאר.

קניות, יום העצמאות, שיחת בנות עם יפה שלי, ביקור בבסיס של הדארלינג, יומולדת עם אנשים שלא ראיתי המון זמן...

ועוד משהו קטן לסיומת. אבל זאת לא בדיוק השמחה שלי.

מצד שני, זה גם עשה לי את היום.

ידיד דיבר איתי על פעם ראשונה.

אמרתי לו שזה היה האחד ופשוט ידעתי.

הוא צחק בהתחלה ואז חייך ואמר שאני צודקת.

אמרתי לו שבתכלס, אין לי בעיה להשיג בנים.

והוא חייך שוב- "אם אי פעם תפרדו, את יודעת את המספר. את אחלה בנאדם. מהרגע שפגשתי אותך אמרתי שאת מישהי שאיתה היה שווה לאבד את הבתולים, ומעבר."

זאת אחת המחמאות היותר יפות שנתנו לי בחיים, רק כי אני מבינה עד כמה כנה היא הייתה.

בזמן שטיילנו בבסיס, נעצרנו ליד חברים שלך.

חיבקת אותי צמוד צמוד מול כל אחד ואחד מהם, כדי להדגיש כמה אני שלך.

חבר שלך אמר, לאחר חמש דקות שיחה, שאני בחורה ששווה לשמור עליה.

ואז חיבקת אותי פעם נוספת ואמרת באנחה לא ברורה שכזו, "אני יודע."