לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Optimistic, Realistic


Innocence is worth more than this world has to offer

Avatarכינוי:  Rayen

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2015    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

שקט


עברה קרוב לחצי שנה מהפעם האחרונה שטרחתי לחדש את הפלייליסט באייפוד שלי.

מה הטעם בעצם?

שמעתי מוזיקה ביוטיוב, לפי מה שהיה בא לי לשמוע. 

בבית לא היה צורך.

מהרגע שעברתי לדירה הזאת לא היה בה דקה של שקט, תמיד הומה, מלא אנשים, ואם לא אנשים אז אנחנו שנינו.

ואנחנו שנינו... לנו היה טוב גם בשקט על הספה, כשהראש שלי על כתף שלך. 

לא היה צורך לדבר או לשמוע מוזיקה.

לפעמים היית מתחרפן מהשקט התמידי הזה, מחבר את הפלאפון שלך לרמקול הנייד שהבאת לי ושם את האלבום של אלט ג'יי או מאסיב אטאק,

לפי המצב רוח באותו היום, וגם זה היה בסדר. 

השקט מעולם לא הפריע לי, אני בחורה של שקט.

שקט בראש, שקט בנפש, שקט בבית, שקט לידך.

 

הבית שקט כבר שלוש שבועות. דומם למעשה.

זה כבר לא השקט הנוח שלי, זו דממה כבדה כזאת שמעיקה עליי ברגעים וגורמת לי לרצות לבדוק כל פינה בבית ולוודא ששום דבר לא מתחבא בחדרים. 

בתים גדולים ושקטים לחלוטין תמיד הפחידו אותי. 

אז אני ממלאת את האייפוד בשירים שהיית שם לנו, מחברת אותו לרמקולים החדשים שקיבלתי כמתנת ניחומים או משהו כזה, ואז הבית חוזר לעצמו, קצת. קצת פחות שקט וקצת פחות מאיים. 

אין לי למי לשים את הראש על הכתף ואז ברגעים סויימים אני נזכרת,

כמה הייתי צריכה שקט....

וכמה אתה היית סובל מזה. 

נכתב על ידי Rayen , 22/6/2014 12:01   בקטגוריות אהבה, אני, אישי, הרהורים, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



self reminder


אתה מזכיר לי טעם ישן של רגש.

כל כך חדש ומוכר בו זמנית.

עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שהתגעגעתי ללישון עם מישהו ספציפי ולא עם מישהו בכללי,

אז בלילה כשהידיים שלך עוטפות אותי והראש שלי נקבר בחזה שלך ואתה מנשק אותי על המצח,

אני נזכרת שזה עדיין קיים בי.

הצד החלש, החשוף.... שמפחד להתפרק אבל לפחות לא חי חיים של אטימות וסקס חסר משמעות.

אתה מזכיר לי את עצמי של פעם... וקצת התגעגעתי אליה, כי היא אבדה כל כך מזמן.

נכתב על ידי Rayen , 8/5/2013 12:54   בקטגוריות אני, אתה ואני, התחלה חדשה, אהבה ויחסים, אופטימי  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



the beauty of me


אני חוששת שאני קצת אוהבת אותך.

את הקול המונוטוני והגישה האדישה.

החיוך הדבילי והמבט החודר.

העובדה שאתה שם לב לאיך שאני מחזיקה את הכוס בירה,

ושאני מאפרת את הסיגריה הרבה יותר מדיי.

הצורה שבה אתה מחייך אליי והבדיחות העוקצניות.

את הכימיה בינינו בשיחה, בעבודה, בהבנה.

לשכב איתך מתחת לפוך אחרי לילה הזוי בידיעה שזה ממש לא בסדר,

אבל כשאתה מחזיק אותי ממש קרוב וממש חזק, להרגיש כאילו זה לא יכול להיות טוב יותר.

ובבוקר אנחנו חוזרים לעצמנו, כאילו הלילה מעולם לא קרה,

בידיעה שעוד יומיים אני בכלל לא אהיה...

אז מה כל זה משנה?

 

"זה היופי בי..."

"מה?"

"אני תמיד טסה. אני תמיד עוזבת."

 

אבל אני כל כך... אוהבת.

נכתב על ידי Rayen , 12/1/2013 18:18   בקטגוריות אני, אישי, אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



superficial


תמיד חייב להיות בכם משהו מעבר, נכון?

לאחרונה שום דבר שנראה שטחי הוא לא כזה באמת.

מצד אחד זה נהדר, כי אני מגלה אנשים מדהימים.

מצד שני, אם לא הייתי טסה הייתי נופלת שוב.

אני רגשית ולומדת להודות בזה.

הגיע הזמן.

נכתב על ידי Rayen , 9/1/2013 14:34   בקטגוריות אני, אישי, אהבה ויחסים, אופטימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של hadar820 ב-9/1/2013 14:37
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRayen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Rayen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)