לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Optimistic, Realistic


Innocence is worth more than this world has to offer

Avatarכינוי:  Rayen

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יוני 2015    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

six years later


שש שנים אחורה והמקום הזה נוצר בשבילך.


הכתיבה שלי הייתה עליך ועל כל מה שאני מרגישה, מבלבלת או כואבת.


ובעצם מאז לא היית.


לפני שלוש שנים נעלמת לחלוטין ומבחינתי, לתמיד.


ערב בהיר אחד אתה פשוט מופיע, כשכמעט ולא השתנית, ואתה עדיין ההוא מפעם...


הציני, עם הבדיחות השנונות, עם המחסור בתשובות הישירות והכוונות הלא ידועות.


אתה פשוט פה, כותב לי כבר ארבעה ימים וגם לדבר איתך זה קל ממש כמו פעם.


שלוש שנים של דממה ואחריהן, אני אחרת, במקום אחר, עם רגשות למישהו אחר...


אבל אתה מעורר בי נוסטלגיה משגעת של מה אם...?


הגבר היחיד שאהבתי, הילד שבו התאהבתי אז...


אחריך לא היו עוד "כאלה" אהבות.


ועכשיו כשהתחלתי להאמין שעלולה להיות, אתה חוזר בסערה לחיי, ובעצם בכלל לא בסערה,


פשוט מופיע בדיסקרטיות ומשבש לי כל השקפת עולם כמו שעשית אז, ביום שבו נכנסת בדלת של הוילה ולא יכולתי להוריד ממך את העיניים.


 


היית עקב אכילס שלי פעם, היחיד שבאמת הכאיב לי עד לרצון למות,


אבל אני כבר לא בת 17, והוא גורם לי הכל חוץ מכאב, 


אז למה בעצם הופעת?


ולמה הבלבול ממך מרגיש כל כך טרי שוב...?

נכתב על ידי Rayen , 1/9/2013 17:32   בקטגוריות אישי, אני, הוא ואני, הרהורים, פחד, עבר, אהבה ויחסים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של lily_ kane ב-1/9/2013 17:53
 



grow up


אני חושבת שבזמן שאני הצלחתי להתבגר ולהפנים את הכעס, ולהבין שזה החיים ולפעמים אנשים נפרדים וממשיכים הלאה,

אתה התבשלת בכעס שלך עד שהוא התפתח לשנאה וככה פינית לעצמך מקום לאהבה חדשה, על חשבון שנאה כלפיי.

ואמנם לא הרגשתי את זה בהתחלה, אבל חבל לי... חבל לי שתשנא אותי, כי אני חושבת שבזמן אחר היינו יכולים להיות חברים מאוד קרובים,

אחרי הכל, זה מה שהיינו בנוסף להכל במשך שלוש שנים.

 

הלוואי שהיית בוגר, אפילו טיפה- אבל בוא נודה באמת, זו מעולם לא הייתה התכונה החזקה שלך ולצערי אני יודעת שאין למה לצפות.

נכתב על ידי Rayen , 16/6/2011 12:18   בקטגוריות עבר, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רענון


אני לא חובבת של רשימות, אבל דפדפתי לאיטי בבלוג ומצאתי אותה.
פעם אחרונה נעשתה ב6.12.07,
מה נשתנה בזמן הזה...?

1. לעשן. לצערי.

2. לשתות אלכוהול. חע.

3. להתנשק עם בן.

4. להתנשק עם בת.

5. לשכב עם בן.

6. לשכב עם בת.

7. לישון עם בן. היו 3 כאלו.

8. מערכת יחסים של יותר מחצי שנה. הו, כן :]

9. להתחיל עם בן.

10. לישון ערומה בקיץ.

11. לישון ערומה בחורף.

12. לא להתקלח שבוע. וזה גבירותיי ורבותיי, נקרא שבוע שטח.

13. לשקר.

14. לאהוב בן.

15. לאהוב בת. לסביות רולז?

16. לישון באוהל עם בן.

17. לישון בחוץ על ספסל. אלכוהול, נו מה.

18. ללכת למסיבה ענקית של 100 אנשים או יותר. זה נקרא מועדון.

19. להגיד לבן שאני אוהבת אותו, בפנים. חע.

20. לזרוק מישהו.

21. לריב עם ההורים וללכת מהבית, ואז לחזור כשאתה רעב ואין כסף.

22. לא לישון כל הלילה.

23. לראות את השקיעה והזריחה.

24. מסיבת פיג'מות עם חברות.

25. לשנוא בן אדם, הכי בעולם.

26. מערכת יחסים עם בת.

27. סקס.

28. לריב עם מישהו בכוונה.

29. לריב עם מישהו בטעות.

30. לאכול משהו לא מרצון אישי. אני בטוחה שהכריחו אותי לאכול משו כשהייתי קטנה...

31. לאכול ולהקיא בכוונה.

32. לאיים.

33. להיות בחו"ל.

34. להתנשק בחו"ל עם בנאדם שאני לא מכירה בכלל.

35. להבריז. סיפור חיי בכיתה יא'?

36. להיות במחשב כל היום. נו מה, קורה לכולם.

37. לראות סרטים כל היום. כן, גם זה קורה. אני לא חסרת חיים -_-

38. לראות סרט כחול. חוויות קשות.

39. לדבר בטלפון מעל 3 שעות. נסו 7.

40. להכין ארוחה ל6 אנשים ויותר.

41. לאכול סושי.

42. לאכול כל יום במקדונלדס במשך שבוע.

43. בנג'י.

44. לא לאכול כל היום.

45. להצטער על משהו.

46. לברוח מהבית לשבוע או יותר.

47. לישון כל היום. עד 5 בצהריים נחשב? ולישון מ8 בערב עד 12 בצהריים? נגיד שכן.

48. לראות את אותו הסרט 20 פעמים.

49. להאשים מישהו סתם ככה. חע. אחרי נקמה בפוסטמה בטיול השנתי, אין ברירה אלא להאשים מישו אחר.

50. לתמוך בבן אדם.

51. מערכת יחסים עם מישהו קטן ממך. חס וחסה.

52. מערכת יחסים עם מישהו מבוגר. אני מניחה שמבוגר מאוד, ולא שנה מעליי.

53. לעצב את החדר לבד. אכן התרחש, בצבא :]

54. ללכת להופעת רוק. בטוח קרה מתישהו. יום עצמאות ושיט.

55. לדבר מול קהל שלם. הצגה, אלא מה :]

56. לצאת באמצע הצגה.

57. לצחוק בלי הפסקה. קרה לכולם, לא?

58. לראות בובספוג כל היום. ואז להתאשפז במוסד סגור?

59. להתנתק מהעולם.

60. לשכוח כאב שמישהו אחר גרם לך. הא? זה לא ברור.

61. שיברון לב.

62. לבכות כל היום.

63. תקופה טובה.

64. לצלם 1000 תמונות.

65. שיציעו לך לדגמן.

66. להביא ילד לעולם.

67. לא לדבר עם ההורים שבוע. גם כן, צבא...

68. להיות עם מישהו כדי לשכוח את האקס שלך. כדי לתקן את האגו שהאקס הרס, נחשב?

69. לשתות קפה חזק.

70. לשלם בבית קפה על עצמך. אממ למה מה, בד"כ מנצלים אזרחים תמימים לזה?

71. להקשיב כל היום למוסיקה. זה רגיל O:

72. אמבטיית קצף.

73. אמבטיה עם ורדים.

74. להתקלח עם בן.

75. סמים.  בומבמלה, גיל 18, שוקולד, אל תשאלי.

76. נרגילה.

77. לשבור משהו שעולה כסף.

78. לגנוב. כיתה ה'. שעמם לנו אז הרמנו גלידות מהמכולת ליד...

79. להכשל.

80. לקלל ת'מורה. הו... זה תמיד כיף.

81. להתחיל עם בן. חוזרים על עצמנו?

82. להשיג משהו שמאוד רוצים לבד. ואז להתחרט? ברור.

83. להתאהב בשחקן \ שחקנית. נו מה, כולכן סגדתם לאיזה אליל קטנטנות או משו!

84. לשרוף ת'בית. ואז מה? להצביע ולצחוק?

85. להשתין במיטה בלילהכשהייתי קטנה.

86. לא לענות לשיחות כל היום.

87. לעשות שופינג על 1000 ש"ח. הייתי מתה.

88. לשקר להורים.

89. לעשות היקי לבן.

90. לעשות היקי לבת.  don't ask.

91. לרכל על חברה טובה.

92. להיות בלי מחשב חודש.

93. לאכול כל היום ממתקים. ממ ימים טובים.

94. לאכול פיצה שלמה לבד.

95. לעבור תאונת דרכים.

96. לאבד מישהו חשוב.

97. לריב עם מישהו חשוב מאוד.

98. ללכת מכות. הכי מגניב :]

99. לקפוץ לים בחורף.

100. להתאהב עד דמעות.


הרבה נשנתה בלילה הזה, מכל הימים שעברו.
יפיי אני, ~גאווה עצמית רגעית.~
נכתב על ידי Rayen , 3/7/2009 00:02   בקטגוריות אני, סתם, עבר, עתיד  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Yuli ב-4/7/2009 14:35
 



one year back


זה התחיל בערך לפני שנה.

כלומר, לפני שנה בדיוק...

אבל זה התפתח כבר לפני. בדיחות כאלו, אתם יודעים.

בחג האהבה של שנה שעברה הייתי בסדר. באמת! אף על פי שאני שונאת את החג.

נפרדנו שבועיים לפני, והאמת שזה הרגיש נכון... כי זה לא היה זה, ואפילו לא היה טוב.

נפרדנו ברוח טובה, והוא כתב לי במסנג'ר. אז זרמתי, ידידים, מה לא?

אז עוד הייתי תמימה.

והוא זרק את זה, בנונשלנטיות שכזו- "אני עם האהבה שלי היום."

ואני בלעתי רוק מול המסך וכתבתי לו 'וואה' מתלהב יתר על המידה. כבר ידעתי.

אני לא טיפשה. אבל בנונשלנטיות כזו?!

זה לא שקינאתי. אני זאת שזרקתי אותו, אז מה שבכיתי קצת?

הוא לא היה סתם, אחרי הכל. אז היה לי קשה לסיים.

התפוצצתי מבפנים והתחלתי לבכות.

התקשרתי אליה והיא שתקה, כי גם זה היה דפוק.

היא שתקה ואני בכיתי.

 

השיחות איתו נמשכו עד חמש- שש בבוקר.

הייתי מתעוררת בשמונה והולכת לחזרות. חוזרת בשמונה בערב, שוכחת לאכול ובאה לדבר איתו שוב.

הוא היה שולח לי סמיילים של חיבוק ואומר שהוא חיכה לי.

זה היה מקסים בעיניי.

הוא היה חבר שלו.

חבר שלו שמדבר איתי, מצחיק אותי, מעלה לי את האגו.

וזה קפץ.

קבענו, ביטלנו.

קבענו שוב...

וככה זה התחיל.

הוא על המיטה שלי, לבוש סווצ'רט לבן, עם שיער שחור ופרוע.

"חם פה משהו, לא?" אני ממלמלת בחיוך ומורידה את הסווצ'רט האדום שלי. 

הוא צופה בי, מחויך עם הרגליים על המיטה, ברכיים מקופלות.

"אז מה..." אני מתקרבת בגיחוך, "עדיין חושב שאני כזאת כוסית?"

"בואי, בואי, תעשי סיבוב..." הוא תופס ביד שלי ומסובב אותי לאט.

"על מה את מדברת... בטח שאת כוסית, את." ומושך אותי אליו, מתיישב באותה תנוחה בחזרה.

אני נשנעת על ברכיו עם הידיים. "אה, כן?"

"כן."

"בטוח..?"

"אהא."

"יופי." ונישקתי אותו.

טעות מספר אחת.

 

הוא הלך. הניחוח שלו נשאר בחדר, ריח גברי שכזה, נעים. הרגשתי אותו גם על עצמי. על העור שלי, על השיער...

 והדבר היחיד שהייתי מסוגלת לחשוב הוא שאני ממש חייבת להתקלח. לא נרגעתי. הייתי חייבת להתקלח.


עברה שנה.

יותר מדיי זמן.

 

ועכשיו... בעשרים דקות הספקתי להתעצבן, להגיד דברים, להתחרט ולהגיד שאני אוהבת.

מערכות היחסים האלו...

אני צוחקת.

נכתב על ידי Rayen , 27/2/2008 20:40   בקטגוריות אני, אתה ואני, עבר  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRayen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Rayen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)