יש אנשים שאני לא מבינה איך הם מצליחים לישון בלילה.
איך אתם מסוגלים להתנהג בצורה אחת ולהוציא מהפה שלכם כאלה שטויות?
צביעות מוחלטת, שקרים, התחנפות מהסוג הנחות ביותר... ובשביל מה? בשביל כסף?
בשביל בית קפה? בשביל קידום ויחס טוב?
אנשים מסוגלים למכור את האני האמיתי שלהם בשביל כלום.
בשביל חפצים. דברים חומריים.
איך הם ישנים בלילה? איך הם בסדר עם הגועל נפש הזה?
בכל פעם אני נגעלת מאנשים יותר מכל יצור חי אחר.
אני לא מושלמת, אבל לפחות אני כנה עם עצמי ולא בונה קריירה על הגב של מישהו אחר. על רכילות. על ליקוקי תחת.
על כלום.
בשיחות כאלו אני רוצה להוציא מהפה שלי משפט אחד- "תהיו בני אדם לפני הכל."
אבל הרי התגובה תהיה צעקות, או הסכמה בפה אחד שאני צודקת וחיוכים מזוייפים על הפנים.
כולם אוהבים לדבר כאילו הם יפי נפש, ואולי גם אני בזה שאני בכלל אומרת דברים כאלו...
אבל בסופו של דבר אני עם עצמי שלמה.
ולא גרמתי לאף אחד ליפול כדי שאני אעלה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Rayen