Optimistic, Realistic
Innocence is worth more than this world has to offer |
 כינוי:
Rayen בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | 1 | 2 | | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 1/2010
pause - replay
ולאחרונה החיים שלי כאילו חולפים על פניי בתור שגרה הזויה שאני ממש לא מעורבת בה.
הדרכה אחרי הדרכה, מחזור אחרי מחזור.
חמישי חברים ולפעמים מסיבה, שישי פאב, שבת שינה.
וחוזר חלילה.
אני מרגישה מותשת מהשגרה הזו.
אני מרגישה שאני ממצה את החיים שלי בכלום, שאני פוזלת לצדדים ומחפשת אחר משהו שירגש אותי, יעשה לי פרפרים בבטן ויפיל אותי מהרגליים. זה נורא טיפשי לחפש כשיש לך כבר משהו מדהים בידיים.
חמדנות הורגת ובסוף אני אשאר לבד בידיים ריקות ואבכה.
ממש לא בא לי לבכות, אז אני נאחזת במה שיש ונשארת בהרגשה שזה לא מספיק.
אני צריכה לעשות pause על החיים שלי, לחיות חיים אחרים במשך חודש ולחזור לעצמי.
או שמישהו יוריד לי כאפה ממש חזקה ומהר, לפני שאני אעשה טעויות שאתחרט עליהן במשך שנה.
הרי זה ברור לחלוטין שזה מה שיקרה, רק שהפעם זו לא רק אני שאפגע בדרך.
קצת נמאס לי מעצמי.
| |
מהממת, מקנאה
אני שונאת להיות החברה הקנאית.
להגיד שמשהו מפריע לי, כי אחרי שנתיים, שום דבר לא אמור להפריע לי.
אחרי הכל אני סומכת עליך במאה אחוז.
ואני כן, אבל תמיד יהיה משהו שיפריע.
כמו שתמיד יפריע לך שאני שואלת אותך מה חברים שלך חושבים עליי, ומחייכת כשאתה אומר שהם קראו לי מהממת.
שטחי.
| |
שנתיים
Happy Two Years Baby.
כבר פז"מניקים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
