 כינוי:
Rayen בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2008
טירונות
יש לי יום סידורים היום.
הייתי בבית מיום שישי בבוקר ועד מחר ב6 בבוקר,ומצאתי קצת זמן לעדכן.
בעיקרון, עובר עליי הרבה.
הרבה מאוד.
אני אוטוטו מסיימת טירונות במחווה אלון, בקורס נתיב תחילת שירות, שזהו קורס לעולים שיש להם רצון להיוודא יותר לארץ ישראל או לחלופין להתגייר. בשבילי זאת האופציה להתגייר.
הטירונות קשה יחסית לטירונות 02 רגילה, אבל האנשים מדהימים, איכותיים באמת.
אני מעריכה הרבה מהם רק אחרי שבועיים, וזה מפחיד כמה אפשר להעמיק קשר תוך זמן כל כך קצר.
אני מתגעגעת לבנות שאיתי כבר עכשיו, ועברו רק יומיים.
ככה זה צבא.
למדתי להעריך את הזמן בבית ואת הזמן עם דארלינג, ונכון לעכשיו אני מרגישה שסופשבוע בלעדיו יהיה מלא דמעות ועצב.
עם זה אני אלמד להתמודד בקרוב.
יש לי המון על הראש ואני קצת חולה כי לא נתנו לי לראות רופא במשך שלושה ימים.
האמת, אני לא בטוחה כמה עוד אוכל להתמיד בעדכונים.
כי נכון לעכשיו, אני סוגרת שבת וחוזרת לבית של דארלינג בעוד שבועיים.
כל זה בתקווה שצה"ל לא יפצל בינינו ויגרום ליציאות שלנו להתנגש.
בסה"כ, טוב לי, אבל נפשית זה קצת ממוטט.
שינויים קיצוניים מדיי.
בקרוב טקס השבעה.
שלכם, החיילת הטרייה בעלת פז"מ של שבועיים.
| |
בוהו, מתגייסת.
אני מתגייסת מחר.
וזהו.
אני מתגייסת בהרגשה שאני שונאת את צה"ל.
זה יתייצב.
אבל יש לי חברים מדהימים ושומדבר לא ישנה את זה.
אני מעריכה את כולם אחד- אחד, על כל המילים היפות והנוכחות ביום שישי.
זה היה הכי טוב, גם כשזה טיפה התקלקל בסוף.
אני יודעת שהם לא יאכזבו אותי ושאלו האנשים שאיתם אני רוצה קשר לפני הצבא, במהלך הצבא ואחרי הצבא, ועם חלקם לכל החיים.
גיוס קל?
| |
נמאס לי שלפעמים כל כך חשוב לי להיות אופטימית ומעודדת ושמחה בשביל אחרים, שאני לא יכולה לשקוע בעצמי.
נמאס לי להיות חזקה כשלי בא להתפרק ולבכות, בין אם זה בטלפון או פנים מול פנים.
אני תמיד חזקה ואז עצובה קצת ואז שוב אני, וכולם רגילים, כי אני הפכפכה.
ואז אני מתבכיינת. ואני שונאת להתבכיין, אבל זה מה שאני עושה בשבוע האחרון.
מתבכיינת מתבכיינת ומתבכיינת.
זה פשוט מרגיש שדווקא בשבוע האחרון הכל הולך הפוך, לא כמו שצריך ופשוט לא בסדר.
זה יעבור.
אני מרגישה צורך לפרוק.
| |
headache
הג'ינסים שהיו רפויים עליי ביא' וסבבה ביב', צמודים מדיי עכשיו.
והאמת שזה מתסכל אותי ברמות שקשה לתאר.
העניין הוא שביא' היו לי הרבה יותר מדיי בעיות מכדי להתלהב מג'ינסים רפויים, אז אני מגיבה לזה עכשיו.
ובכלל זה לא העניין של הג'ינסים.
אני מבלה את הימים האחרונים בכאבי ראש מדאיגים למדיי, בתחושת סחרחורת ובחילה וקפיצות מטרידות בלחץ דם.
הייתי בטוחה לזמן מה שזו מיגרנה, אבל לא, זו אי יציבות של לחץ דם.
אין לזה תרופה, כי זה לא מוגדר כמחלה, אלא בתור תגובה למצבי לחץ או שינויי מזג אוויר.
אז אני ישנה 13 שעות ומתעוררת הפוכה לחלוטין ולא מצליחה לקום.
כולם אומרים לי שזה לא ביג דיל ויהיה בסדר.
ואני באמת בסדר.
פשוט הגוף שלי לא מסכים איתי.
אני רוצה שינוי, בא לי שינוי, אבל גם לזה הגוף שלי לא מסכים.
חברה שלי אמרה לי ששבוע לפני הגיוס שלה היא הייתה פקעת עצבים ורק דיברה על זה, ואני מתנהגת כרגיל.
אני שתקתי והתנהגתי כרגיל, ובלילה התעוררתי מחלום מוזר ולא הצלחתי להירדם שוב במשך שעה.
לחץ, הא?
כואב לי הראש.
החדר שלי הפוך, אבל הארון ריק. רואים התקדמות.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
