לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Optimistic, Realistic


Innocence is worth more than this world has to offer

Avatarכינוי:  Rayen

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2008

oh, and...


בא לי שיעברו שבועיים.

שנגיע בדיוק לסוף שבוע בעוד שבוע וקצת, ושם הזמן יעצר לכמה ימים.

השבועיים האלו הם הרבה מעבר למה שאני יכולה להתמודד איתו.

הלימודים מונעים ממני לישון.

הדיאטה גורמת לי להיות תשושה ועצבנית.

המחזור הארור עושה לי דווקא.

וההורמונים הנובעים מה-PMS, גורמים לי לאכול סרטים ולפתח פרנויות.

יש לי ימים עמוסים ומטורפים שאין לי אפילו מה לחשוב על להיות בבית בהם.

ובין לבין, יש לי הרבה יותר מדיי מה ללמוד.

אני מפספסת מעבדה בביולוגיה בגלל זימון מפגר, שבוע לפני מתכונת- כי ככה צה"ל החליט.

ובנוסף להכל, יש לי עבודה ענקית וממש מיותרת באזרחות להגיש....

אין לי זמן לעשות אותה, והיום יום הורים.

אז הרשו לי רגע-

אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!

 

תודה.

אני מרגישה יותר טוב.

הגמילה משוקולד מראה סימנים.

נכתב על ידי Rayen , 31/3/2008 18:02   בקטגוריות אני, שחרור קיטור  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של *blackheart* ב-1/4/2008 17:18
 



woke up wrong


עישנתי הרבה היום.

הרבה יותר ממה שרציתי והרבה מעבר למה שהייתי צריכה.

 

אחרי אחת השיחות, ישבתי על אדן החלון עם דמעות בעיניים וחנק בגרון.

היה נדמה לי שאני שוב מנפחת את זה, כי אני נקבה.

והרגשתי חנוק. אף על פי שאני בטוחה בו, בנו, ובטוחה שזה נובע מבעיות ניסוח שלו.

או אלוהים יודע מה.

'לא משנה לי.'

לרגע אתה עלול לגרום לי לפקפק...

 

אז יצאתי.

בהרגשה רעה ותחושת בטן, אבל יצאתי.

ופרקתי קצת וצחקתי וקניתי שוקולטה בגרג. והיא קנתה עוגיות, כמו שאנחנו אוהבים.

דיברתי איתה עליו וצחקתי שאני משפיעה עליו, כי הוא ידיד כזה טוב...

וכמה שהוא חשוב לי.

הוא הופיע שם, עם תספורת ולרגע הייתי מופתעת והוא חייך. שיכור.

שאלתי מתי הוא הסתפר, ומה לעזאזל קרה לחולצה שלו.

הוא הסתובב אליי עם גב מדמם ונחנקתי.

ושתקתי.

 

שמעתי אמבולנס וידעתי. הם אמרו לי שזה שטויות, אבל ידעתי.

זה לא חמור, כמה תפרים ויומיים בבית חולים.

העברתי לה את השוקולטה ורעדתי קצת עם דמעות בעיניים.

לא קרה לו כלום, היא הרגיעה, הוא ניסה.

רק דקירה, ישחררו אותו מהר.

ורציתי לבכות.

אבל לא בכיתי.

כנראה שעוד לא הספקתי להעריך באמת...

כמה באמת הוא חשוב לי.


יש לי ימים רעים.

אין לי עבודה.

כרגע, באלי לישון עד מחרתיים ואף יותר.

אבל זה בסדר.

העיקר שהוא בסדר.

העיקר שאנחנו בסדר.

נכתב על ידי Rayen , 29/3/2008 03:12   בקטגוריות שחרור קיטור  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ב-31/3/2008 23:18
 



rush to slow down


פעם ציטטתי פה קטעון מהמכתב הראשון ההוא שכתבתי לך, כדי לסגור מעגל כביכול.

וזה מרגיש לי לא סגור.

אני טיפוס שסוגר מעגלים, אז הנה.

 

"אם אחד מאיתנו יתאהב, אמרת, או שנוכל להיות ביחד או שנפסיק את הכל.

ואם אחד מאיתנו ימצא מישהו- הוא ימשיך הלאה.

אז הנה התוצאה- אנחנו מפסיקים ואתה ממשיך הלאה.

ואני? כן, אני מודה, כנראה שקצת התאהבתי איפשהו בין כל הסיבוכים.

לא רציתי. זה היה מראש נידון לכישלון בצורה הזו. זה היה הכל בשביל הכיף... הכל רק משיכה פיזית, רק זה... אבל הכרתי אותך. לפחות ככה אני מרגישה, ונתתי לך להכיר אותי וזה לא קל לי. אז בין המשיכה וההכרות והעובדה שסתם היה כיף להיות איתך ולדבר איתך, בין כל זה- זה קרה. קשה להאשים אותי. זה הגיוני, לא?

חברה תמיד אמרה לי שאני לא יודעת מה טוב לי. אבל אני בסדר.

ואני מאחלת לך כל טוב עם ההיא, באמת. אני מקווה שטוב לך איתה, כי אתה כבר מזמן רוצה אהבה, זה מה שאמרת לי.

 ואני אשמח אם תמצא אותה :]

כבר הצלחתי להבין שאין לנו עתיד, אפילו אמרתי לך את זה.

אני לא מהטיפוס שתוכל להתאהב בו. הצלחתי להכיר אותך, אני חושבת.

זו לא הערכה עצמית נמוכה, יש בנים שאני יכולה להפיל מהרגליים אם אני באמת רוצה, בחיי. טוב עכשיו אני מתנשאת, הנקודה פה היא שזה לא אתה- זאת אני.

וזה לא דבר רע. זה פשוט לא זה. קורה, שאנשים לא מתאימים. "

 

אם הייתם אומרים לי באותה שניה שבגללי הוא יהיה בדכאון....

שבגללי הקשר ההוא שלו ייגמר...

שבגלל השעות הספורות שבילינו בתוך מגלשה, מבלי לעשות כמעט כלום...

שהמשפט ה'שרירותי' הזה- "אז גם אני... התאהבתי קצת..." יצלצל באוזניי...

שנעבור כל כך הרבה ביחד, בשביל שתגיע למסקנה שאתה בעצם... לא מצליח לאהוב אותי...

ובשניה האחרונה לפני שאתה מאבד אותי, תבין שכן.

הייתי אומרת שנפלתם על השכל.


האמת שאני מצטערת שהבלוג קיבל תפנית קיטשית כזאת. אני מרגישה שאני כותבת בלי פואנטה.

וזה לא כיף לי.

אבל קשה לי לכתוב כשטוב לי.

אני יכולה לכתוב רק על זה, ורק כאן.. כי כמה כבר אנשים סביבי יכולים לשמוע.

אז אולי אני קיטשית והבלוג מדרדר.

חכו, זאת אני.

סטטיות זה דבר שמזמן לא הרגשתי בחיים שלי.

אולי רק בשלושת החודשים האחרונים... השנה.

נכתב על ידי Rayen , 28/3/2008 16:20   בקטגוריות אתה ואני, סגירת מעגל, אהבה ויחסים  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Gillian ב-29/3/2008 22:48
 



wait for it


אני רואה אותה בוכה על הספה.

"יהיה בסדר, נו," אני מחבקת אותה ומלטפת לה את השיער.

יש לה חבר קנאי ורכושני, הוא אוהב אותה ברמות כאלו- שהוא גורם לה להיחנק.

אנחנו יושבות על קפה, קליק ופתי בר, ארבע בנות- ואומרות לה שזה ממש לא בסדר.

ואתה לא התקשרת אתמול, אז אני פוזלת לפלאפון כבדרך אגב.


"איפה הוא משרת, חבר שלך?"

"קורס טיס."

"ואו. תשמרי עליו."

אני שומרת, אני שומרת.

סיפרתי לך את זה בשיחה הקצרה היום.

אתה צוחק- "כן, כן! תקשיבי לה! לא לזרוק!"

"היי, לא חשבתי אפילו..."

"אני יודע, אבל.. את יודעת, זה נהיה קשה עכשיו."

"אני חושבת שהוכחתי את עצמי, לא? כבר כמעט שלושה חודשים.. ובערך שנה לפני."


אני מחכה שיעברו שלוש שבועות.

אני מחכה לנסוע איתך ועם כולם לכנרת.

לשכב יותר מדיי אנשים, על שמיכה קטנה, חצי שיכורים, לצחוק בלי הפסקה. 

לדבר שעות מול המים והירח... ולהתחמק לתוך אוהל, ככה שלא יפריעו- לזמן שלי ושלך בלבד.

להתחבק על סוכת מציל מתחת לשק שינה ושמיכת צמר... ולפקוח את העיניים כבר בשש בבוקר.

ואז להישרף בשמש הרותחת, במים צלולים, לקפוץ קפיצת ראש למים ולאכול לחם עם ממרח שוקולד וחמאת בוטנים.

 

יש לי למה לחכות.

יש לי מה לעשות.

ככה צריך.

נכתב על ידי Rayen , 25/3/2008 22:24   בקטגוריות אתה ואני, אופטימי, ציפייה  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של *blackheart* ב-26/3/2008 23:02
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRayen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Rayen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)