Optimistic, Realistic

בכל מצב בחיים יש לפחות שתי בחירות.

האחת אוגואיסטית, השניה אגואיסטית פחות [נו, זה לפי ההשקפה שלי].

עכשיו אני אמורה לכתוב איזושהי מסקנה מתוחכמת, אבל לא עולה לי שום דבר בראש.

אז אני אשאיר את זה פתוח.

דווקא טוב לי עם המצב כמו שהוא כרגע.

בערך בחודש מרץ הכל היה הפוך, ולא נכון ולא כמו שצריך... ועוד הרבה ביטויים שכוללים בתוכם "לא".

ועכשיו נחמד. ז"א, אנשים חוזרים לחיים שלי, אנשים שחשובים לי.

וזה תמיד מעלה מצב רוח.

בנוסף, הקשבתי לעצה שאמרו לי פעם, בצחוק...

"את יפה כשאת שותקת."

יכולתי להתחכם על זה כרגיל בתשובה שנונה, אבל דווקא שתקתי.

מצחיק באיזו קלות אנשים משפיעים עליי... נו, בחלקם.

יום טוב שיהיה :]

ושתחזור כבר המוזה ><

אני לא טיפוס של בקרים.

בכלל בכלל לא.

הגעתי למסקנה, שאם עד גיל 18 אני אבצע את כל מה שכתוב ברשימה בצד ימין, נו ה-

Must Do Before 18?

אז לא תהיה מטרה לבלוג יותר.

לכן, ברגע שאני אבצע את הרשימה, בין אם אני אהיה בת 18 או לא, אני אדע שאני מוכנה לנטוש.

כי אולי בלוג זה בעצם שלב מעבר כזה, שבו נעזרים כדי להתגבר על דברים שאנחנו לא יכולים לפרוק לסביבה.

ואולי אילו סתם פילוסופיות בשקל :]

בכל אופן, יש לי שנה פחות יומיים ו-19 "מטלות" לבצע.

ואני כבר רואה את חלקן מתגשמות. לעומת זאת... יש כמה בעייתיות יותר ואיתן אני פוחדת להסתבך.

צו ראשון.

ננסה להגשים מטלה אחת כבר היום.

וויש מי לאק.

אני חושבת שבלעדיה ובלעדיו החיים שלי היו שונים מדיי.

לרעה.

בחיים לא הייתי מוותרת עליהם, בעד שום מחיר שבעולם.

תודה שאתם שם, בחיי, כי זאת אחת המתנות הטובות באמת שבתאדם יכולה לקבל ליומולדת או בכלל. אני אוהבת את שניכם המון!

היה כמעט מושלם.

והכמעט שומר על זה ריאליסטי, נכון ובמקום. כמו שצריך.

sweet 17, huh? :]

אני באמת מאמינה בזה כרגע.

"יהיה טוב." אתה תמיד צודק כשאתה אומר דברים שנשמעים שטותיים באותו הרגע.

"יהיה טוב." לפעמים זה פשוט הדבר שאת חייבת להגיד, אבל הפעם ידעת שיהיה...

אז... מחר?

אני עושה פרצופים כבר כל היום ומתבכיינת בצורה השטותית שלי.

אני אפילו מאמינה להם כשאומרים לי- "יהיה טוב." כי אני אדם אופטימי.

וכי הם יהיו שם, בתודעתם בכל אופן וחסר להם שישכחו!

הם לא, נו, על מי אני עובדת...

אז מה יהיה שונה מחר? ובכן...

מותר יהיה לי להוציא רשיון נהיגה.

ותישאר לי רק שנה עד שאני אוכל להשתכר באופן חוקי. יפי יאי!

17 תמיד נשמע לי גיל נחמד להגיע אליו.

עכשיו כשהגעתי, אני מגלה שאולי ציפיתי ליותר מדיי.

בעצם, מי יודע. יהיה יומולדת נחמד.

Happy Birthday to Me... or something. 

לפעמים כשאתה בא, שולח לי הודעה ואני בדיוק חשבתי עליך, זה מושלם בעיניי.

לפעמים אני יכולה לשבת שעות ולבהות במסך בציפייה, או בך מרחוק כאשר אנחנו נפגשים. לבהות ולא להגיד מילה.

לפעמים פשוט בא לי לשכוח אותך לגמרי.

לפעמים זה משתלט עליי, אבל רק טיפטיפה.

כי לא באמת רע לי.