לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Optimistic, Realistic


Innocence is worth more than this world has to offer

Avatarכינוי:  Rayen

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
4/2008

לחץלחץלחץ


פרט לכוס קפה, הדבר היחיד שמתחשק לי כרגע, הוא שהעולם יתנהל על פי רצוני.

מתחשק לי להיכנס איתך למיטה ופשוט לא לצאת משם במשך כמה ימים.

לשכוח שהעולם קיים.

להיות אחרי המתכונות והבגרויות והלחץ, והצ'קים הארורים שלך.

מתחשק לי לישון טוב מבלי להתעורר כל כמה דקות כי הראש שלי טרוד בדברים לא חשובים כמו לימודים.

ובדברים שבכלל לא קשורים אליי, כמו הצ'קים הארורים שלך.

 

כרגע ממש נשבר לי מללמוד ולחיות במסגרת.

מצאתי עבודה. אבא פותח לי חשבון בנק ואני קונה פלאפון חדש בקרוב.

בעוד חודשיים וחצי אנחנו בטח ניסע לחו"ל, ואז אני אתחיל פסיכומטרי.

ואז בספטמבר אני אתחייב לצה"ל לשגרה מעיקה של שנתיים.

החיים שלי עד לגיוס נראים ממש מתוכננים.

אה, והתקבלתי לחיל החינוך ואני מרוצה.

 

אבל כרגע, ברגע זה ממש?

אני רק רוצה זמן לעצמי, בלי לחץ.

זמן שלנו.

נכתב על ידי Rayen , 29/4/2008 20:15   בקטגוריות אני, שחרור קיטור  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של נסיכה שלך. ב-1/5/2008 16:52
 



happy birthday to... me


היום אני בת 18.

וזה מרגיש בדיוק כמו 17, אבל עכשיו התעודת זהות שלי קונה אלכוהול.

בחצות הייתי מוקפת חברים, עם החבר בטלפון והוא היה הראשון לאחל לי יומולדת שמח.

אחריו אבא, ושתי חברות הכי מדהימות בעולם- אחת במציאות ואחת בשיחת טלפון מבדרת ביותר.

הזמינו אותי לתותים עם קצפת ואכלתי שוקולד עם תוספות מיוחדת.

בומבמלה זרם.

בבוקר קיבלתי השכמה של ברכות גם כן, ואני יודעת טוב יותר מי החברים שלי עכשיו...

אז גם אם הם לא קוראים פה, אני אודה להם... כי הם הכי מדהימים שיש, הקומץ הקטן שסביבי.

 

ולאכזבות הקטנות...

שני [מה שהיה 4 כשנכתב הפוסט] אנשים שמהם ציפיתי לברכה, אכזבו.

אני לא כועסת. אני זוכרת, וזה בעצם הרבה יותר גרוע.

כי אני בנאדם שנוטה לשכוח.

החבר רחוק, ולחוץ וכנראה יוצא רק עוד שלוש שבועות.

מחר יש מתכונת. לא נגעתי בחומר.

שברתי הבטחה. חשובה ביותר.

אני אתנצל פה, כי אין מצב אחרת.

 

ועוד משהו, אמא שלו התקשרה אליי.

היא אמרה לי מזל טוב והותירה אותי עם פה פעור.

היא אמרה שאני חלק מהמשפחה כבר בפעם המי יודע כמה, וכשסיפרתי לו הוא צחק.

"נו, היא יודעת שאני... עזבי. לא משנה. זה ביני לבינה בעצם."

ואני עדיין תוהה מה הוא ניסה להגיד. אבל יש לי ניחוש.

נקווה שצדקתי.

 

מזל טוב לי.

באסת יומולדת- over.

נכתב על ידי Rayen , 26/4/2008 20:20   בקטגוריות אני, יומולדת  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Gillian ב-30/4/2008 22:10
 



coffee kind of girl


זה מצחיק.

יחסית לאחד שטען שאין לו מושג מה זו אהבה רק שבוע לפני שהוא אמר 'אני אוהב אותך', אתה בטוח בעצמך עכשיו.


אני ממש יכולה לראות את עצמי ארבע שנים בעתיד, באה לדירה שלך בתל אביב בין קורס לקורס, עם קלסר מבולגן וחצאית עד הברך.

אני אכין לעצמי קפה, אדליק טלוויזיה ואראה 'חברים' או 'סיינפלד' מכורבלת על הספה, עד שרעש המפתחות יישמע בדלת.

ואז אני אעכל סופית שזה יום חמישי ואתה חזרת מהקבע.

אני אשען על הקיר בחיוך ממזרי שכזה, בזמן שאתה תכנס עם המדים, תביט מסביב בעיניים עייפות ותשאל בגיחוך איפה הקפה שלך.

כי אחרי ארבע שנים איתי, תהיה חייב לאהוב קפה ותפסיק להיות טיפוס אשכנזי של שוקו.

אז זה יהיה ממש אירוני אם יום אחד אתה תכנס לרשימה הזאת של הגברים, שאני פשוט מוחקת, כי ככה.

ואז כשאגיע לתל אביב, לשכונות הישנות.... אזכר במה שכתבתי ויהיה לי חנוק.

ואז אני יודעת שהקפה של הבוקר יעשה לי בחילה...

בדיוק כמו הקפה של הצהריים, כשאני מתגעגעת ובונה לנו עתיד.

נכתב על ידי Rayen , 22/4/2008 17:23   בקטגוריות אתה ואני, עתיד, סיפרותי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Gillian ב-23/4/2008 22:26
 



bitter sweet


היה קר בנובמבר.

ולבשתי סווצ'רט חום.

הייתי יום לפני דייט, ויום אחרי בכי... ושעה אחרי וודקה.

התנשקנו בתוך שיח, צחקנו בלי הפסקה.

החזקת לי את היד ואמרת שאתה מרגיש קרוב אליי.

 

הסתכלת לי בעיניים, באמצע הפחית השלישית של הבירה.

היה חשוך, עם פנס.

השיח 'שלנו' נעקר ממקומו.

צחקנו שצריך למצוא חדש.

הסתכלת לי בעיניים, הרבה זמן, בשקט.

אמרת בגיחוך מריר, שאם לא היא, ואם לא הוא... ואם לא הייתי חזק בקטע- לא היית מתאפק.

אמרת שאתה יודע שנהיה ביחד יום אחד.

כמו בכל קומדיה רומנטית, כשיודעים מהתחלה מה צריך להיות.

אנחנו זה מה שצריך להיות.

 

חיבקת אותי חזק וסובבת אותי באוויר, בעודי צועקת עליך וצוחקת.

השענת אותי על מכונית בעדינות כזו והסתכלת בעיניים. שוב.

הפנתי מבט.

לילה טוב... זה נאמר בחיוך, והסתובבתי ללכת.


עד היום לא הרגשתי שאני מפחדת.

אבל עכשיו כן.

יש סיבה למה על הנשיקה הזאת מעולם לא שמעת.

יש סיבה להכל.

נכתב על ידי Rayen , 21/4/2008 02:40   בקטגוריות אני, פחד  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Angie ב-21/4/2008 17:04
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRayen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Rayen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)