לפעמים בא לי שהחיים שלי יהיו מלאים באירועים גדולים ומשמעותיים.
אבל לא.
אני חיה בין שגרה, לקפה, לעבודה, לאהבה וחברים.
אני חיה ככה כבר כמעט חמש שנים, עם עבודה משתנה ואנשים שבאים והולכים.
אני כותבת ככה כבר המון זמן ומבטאה את עצמי.
אני כותבת בשבילי ובשביל פשוט לשפוך את הלב על הכאבים הקטנים של גיל 16 וגיל 20.
אני כותבת בשביל לברוח לפעמים ולא לדבר עם הסובבים אותי, כי דברים שמועלים על הכתב הרבה יותר קל לבטא מאשר לנסות ולהסביר במילים.
אני לא מתוסבכת, לא בדכאון ולא מלאה בסיפורים מעניינים שמושכים אליי תשומת לב.
אני רגילה לחלוטין.
וזה הצד שלי שמעט אנשים מכירים.
זה המקום ה"סוג של" פרטי שלי כבר כמעט חמש שנים.
וטוב לי עם זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Rayen