לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Optimistic, Realistic


Innocence is worth more than this world has to offer

Avatarכינוי:  Rayen

בת: 35





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מאי 2007    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2007

totally loveless heartless bitch


loveless

המילה הזו מצלצלת יפה באנגלית כשאני מבטאת אותה בלחישה.

למרבה האירוניה מתנגן לי שיר ברקע- I Don't Love You שמו...

הוא מדבר על בחורה, שאהבה בחור, ויום אחד זה פשוט עבר לה.

והוא נשאר תוהה, אם לפני שהיא תלך, היא תטרח לספר לו שהיא כבר לא אוהבת אותו כמו פעם.

אולי אני מזדהה קצת.

אני חושבת שאני עדיין כועסת על עצמי במובן מסויים.

אולי אלוהים מעניש אותי ואני לא מתאהבת בגלל מה שאמרתי?

 

"אני לא אוהבת אותך כמו שאתה אוהב אותי. אבל טוב לי איתך. ואני רוצה להישאר... אבל ההחלטה שלך."

 

כן. כנראה שזה העניין.

למה שיגיע לי לאהוב אם אני מסוגלת להיות heartless bitch ופשוט להגיד כזה דבר לאדם שאוהב אותי?

גם ההוא מספר לי... כמה שחסרה לו האהבה הזאת.

וגם הוא מדבר על זה שהוא לא מתאהב. לא משנה מה.

אומר בדיוק את המילים שאני מתכחשת להן.

ורק מתחשק לי לבכות כשאני מבינה כמה שהמצב שלנו דומה.

ואנחנו יחד. במובן מסויים, אבל עדיין יחד.

חוסר המחוייבות הזה, לא מפריע לי כמו פעם. חבל שזה לא באמת פשוט כמו שקיוויתי שזה יהיה.

 

פוסטים ארוכים וחופרים.

אולי זה מיותר, אבל היי... בשביל עצמי, למה שיהיה לי אכפת.

נכתב על ידי Rayen , 31/5/2007 01:24   בקטגוריות בלי אהבה, פסימי, הרהורים  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מיקה אוף כבר בת 30 ב-19/6/2007 21:57
 



וגם לעבר שלי- מגיע מכתב.


אתמול בלילה, סתם נזכרתי... כי ראיתי את הכינוי שלך מהבהב ברשימה.

ואז הבנתי כמה הרבה אני רוצה להגיד לך.

 

29.05

נהיינו יחד לפני שבעה חודשים ותשע ימים.

שלא תחשוב שאני אובססבית, אני פשוט זוכרת את התאריך טוב מאוד.

נפרדנו לפני שלושה וחצי בערך, בסוף ינואר.

אתה יודע, לפעמים אני נזכרת בשיחות שלנו אל תוך הלילה.

בהכרות הקצרה ואותי לבושה בחולצה שלך ומלטפת את החזה החשוף, על אף שהכרנו אך ורק לפני מספר שעות.

ואני חושבת שהיה לי כל כך נוח, כשהלכנו ברחוב, ידיים משולבות וחייכנו.

כשישבנו עם חברים שלך או שלי, והסתדרנו שנינו.

ואת הנשיקות החמודות האלו, באמצע הרחוב... כשעצרתי ונישקתי אותך ואתה הופתעת- כי אני לא מהבנות האלו שאוהבות שמסתכלים עליהן.

ואני נזכרת שהיה טוב וכיף, וגם כשרציתי להיפרד- לא עשיתי את זה.

היית כל כך הרבה דברים ראשונים בשבילי.

אבל מה... לא הצלחת להיות האהבה הראשונה שלי.

ואתה יודע מה? עכשיו אני מודה על זה.

כי כל שניה שביליתי איתך מרגישה לי מגעילה ומבוזבזת.

כל זיכרון על נשיקה איתך עושה לי רפלקס הקאה מיידי.

והחיוך שלך נראה מזוייף.

וצבוע כמעט כמוך. אני שמחה שטוב לך עכשיו. ואני שמחה שאני כבר לא שלך.

אני שמחה גם, שמעולם לא הייתי. כי אותי, אקס יקר שלי, אתה ממש לא שווה.

אחח מה לא הייתי נותנת כדי להעריך את הזכרונות האלו לפחות טיפה כמו שאני מעריכה את הזכרונות עם ההוא.

נכתב על ידי Rayen , 29/5/2007 13:12   בקטגוריות עבר, שחרור קיטור  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של ללא שם ב-30/5/2007 21:53
 



אהבה זה מושג מפגר.


אהבה זה מושג מפגר.

ז"א, אני לא סולדת ממנה, מהאהבה הזאת.

אני פשוט לא מבינה אותה.

אהבה זה כמו חוקים שנכתבו ע"י אדם משועמם ועל פיהם נקבע אם אתה ראוי לאהוב ולהיות נאהב.  

כך לעשות וכך לא, ואת זה להגיד ועל זה אפילו לא לחשוב.

וזה פשוט שיא האירוניה... שכשאני מתנהגת כמוך, אתה מתחיל להישמע קצת כמוני...

וזה פשוט אידיוטי, שאני כבר לא מבדילה בין משחקים לאמת ובכלל לא מבינה למה אתה שם.

אבל איך הגענו אליי פתאום ועל מה אני מדברת בכלל?

זאת לא אהבה.

לא, לא.

זה פשוט...

מחוסר הגדרה.

כמונו, מותק, אתה שם לב? בטח שכן, כי אתה הצעת ואני הסכמתי... שכך זה יהיה.

 


אני פשוט מודה לאלוהים ששלח לי אותו.

לא את האידיוט הזה, אלא אותו.

את הטיפש ההוא, שאיתו אולי הכי נוח לי בעולם.

בסט פרנדס רולז.

נכתב על ידי Rayen , 28/5/2007 00:57   בקטגוריות הוא ואני, הכי הכי  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Angie_L ב-29/5/2007 10:50
 



אנשים ששותקים.


פתאום הבנתי מה כל כך מקסים אותי באנשים ששותקים.

הסקרנות הזו, של הדברים מאחורי השתיקה.

המילים הקצרות שמשאירות טעם לעוד.

העובדה שהם תמיד יקשיבו, אבל לרוב לא באמת יגיבו או ידברו.

אני לא אדע עליהם דבר כשהם בעצם ידעו הכל. כי אני מהטיפוסים הפטפטניים האלו...

אבל תמיד אוכל לסמוך עליהם, כי הם שותקים כך עם כולם.

אביט להם בעיניים ואבין בלי יותר מדיי מילים.

אכיר אותם קצת יותר טוב ממה שהם חושבים, כי הם לידי כל כך הרבה.

והם ישתקו, כרגיל.

שתיקה מלמדת שכזו.

 

ופשוט יהיו.  

נכתב על ידי Rayen , 26/5/2007 17:35  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Angie_f ב-28/5/2007 00:23
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , החיים כמשל , 20 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לRayen אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Rayen ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)