אני רק רוצה שלא יכאב לך, שתרגיש טוב ותחייך,
להיות שם בשבילך כמה שאוכל ושאני אסבול- רק לא אתה.
לראות שכואב לך מכאיב לי יותר מכל דבר אפשרי והחוסר אונים המוחלט שלי- לא תורם להרגשה.
יש לי חשק לבכות את הדמעות שאתה לא מעיז, כי התדמית החזקה שלך חייבת להישמר...
כמה שאני מבינה את המקום שאתה בו, מנסה לדחוק אותי לשוליים ולרפד אותי בצמר גפן ואשליות ורודות,
רק שלא יכאב לי, ואני עושה את אותו הדבר לך.
הלוואי שיכולתי להעלים אותך לעולם אחר לכמה שעות, כדי שתזכור מה זה להיות בן 22 וכמה קל וחסר דאגות זה.
אבל זה יהיה שקר.
לאנשים כמוני וכמוך זה מעולם לא היה קל וחסר דאגות,
התבגרנו מהר מדיי ולא נבנינו מספיק, למדנו להדחיק יותר טוב מאשר להתבטא ושכחנו מה זה לא להיות עצמאי,
הלוואי שברגע זה הייתי יכולה לסחוב את העול של שנינו ולך יהיה קל, אבל אני לא יכולה.
אני רק מתפללת שלא תדחוק אותי הצידה יותר מדיי ותשכח שאני שם, כי אתה עדיין לא מבין שלאהוב מישהו אומר להיות לצידו בכל מצב.
אתה עדיין לומד את משמעות המילה אהבה, למרות שכולך בפנים- אתה לומד בצעדים קטנים.
אתה לא אומר לי כלום, אבל אני יודעת כל כך הרבה.
ואני שם.
הלוואי שתבין עד כמה אני שם.
cause I'm all in.