Optimistic, Realistic

תהיות של דפיקות- 

אם רק הייתי יכולה לקרוא לך את המחשבות ולדעת בוודאות שאני שוב פעם לא רק סקס בשבילך,

העולם שלי היה הופך ליפה יותר.

אז חזרה לדרך הטובה והישנה... יחסנו לאן...?

אתה מזכיר לי טעם ישן של רגש.

כל כך חדש ומוכר בו זמנית.

עבר הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שהתגעגעתי ללישון עם מישהו ספציפי ולא עם מישהו בכללי,

אז בלילה כשהידיים שלך עוטפות אותי והראש שלי נקבר בחזה שלך ואתה מנשק אותי על המצח,

אני נזכרת שזה עדיין קיים בי.

הצד החלש, החשוף.... שמפחד להתפרק אבל לפחות לא חי חיים של אטימות וסקס חסר משמעות.

אתה מזכיר לי את עצמי של פעם... וקצת התגעגעתי אליה, כי היא אבדה כל כך מזמן.

אתה מעביר לי את הסיגריה בשקט.

"אני לא מסוגל לראות אותך יותר."

משפט שכבר כה התרגלתי לשמוע...

לא רציתי שתיפול. הייתי תמימה והאמנתי באמת או בתמים שאתה יכול לאהוב אותי נטו בזכות עצמי ולא מעבר.

כמו חברה הכי טובה.

לא שיקרתי לך, אבל אני בחיים לא אוהב אותך בחזרה...

ואתה בחיים לא תגיד לו כן, אז לפיכך... כל המצב הנוכחי הוא כל כך דפוק ומורכב שאין לי שום סיכוי להרגיש משהו.

אני רוצה להרגיש משהו, אולי גם הוא, אנחנו רוצים לראות לאן זה הולך.

כרגע רק למקום אחד, בשקט, בסתר למיטה של אחד מאיתנו לחיבוקים ונשיקות גנובות באמצע הלילה,

אבל בינינו?

אנחנו כבר לא בני 16 וזה כבר הרבה יותר מורכב מזה.