Optimistic, Realistic

בינינו? כי אתה יודע, תמיד היינו מדברים נורא בכנות.. אני ממש לא מבינה אותך.

איך ולמה לעזאזל אתה רוצה לשמור איתי על קשר?

נכון, דיברנו, הברהנו עניינים ושם היית אמור להמשיך בחיים שלך ולשכוח אותי.

כי בכנות ושוב בינינו, מה שעשיתי לך זה בלתי נסלח.

עקרתי לך את הלב מהחזה, זרקתי אותו על הרצפה ורקדתי עליו סלסה.

זה עד כדי כך חמור בעיני, ואתה אפילו לא יודע חצי מזה- אז איך לעזאזל אתה עדיין אוהב אותי?

איך אתה אוהב אותי כשאני לא מסוגלת לסלוח לעצמי ולקבל את הטעויות שעשיתי.

שלא תטעה.. אני לא כזה מצטערת, או מתחרטת, שזאת בעיה בפני עצמה...

ואני משלמת את המחיר ברגשות שגויים לאנשים שגרים הרבה יותר מדיי רחוק ממני,

אבל אתה ממש לא רוצה לשמור איתי על קשר, או בחורה כמוני בחיים שלך.

אתה פשוט צריך להבין את זה לבד.. שאני לא הדבר הכי טוב שתמצא בחיים כי אני הבחורה הראשונה שאהבת.

יש יותר טובות ממני, אתה יותר טוב ממני.. ומגיע לך יותר.

אז עזוב אותך שטויות, אל תאהב אותי, אל תחשוב עליי, אל תרצה אותי... פשוט תשכח אותי.

תאמין לי שהחיים שלך יהיו יותר יפים בלעדיי, ומגיע לך חיים טובים יותר.

and if I was scared, I would

and if I was bored, you know I would

and if I was yours, but I'm not

שירים שגורמים לי להרגיש מאוד חסרת רגישות.. מרוב הזדהות.

ולאחרונה האמת שאני בכלל לא מרגישה כלום, רק חיה בעמימות קלה- כאילו אני מסטולה כל הזמן ולא כל כך זוכרת מה הולך סביבי.

זה קל יותר, כבר הבנתי, השאלה עד כמה זה בריא.

למה דווקא אתה משמח אותי?

אני תמיד בוחרת באנשים שאני לא יכולה לקבל, מבחינה זו או אחרת.

זה נורא בעייתי להתמודד עם בעיה כשאת לא מודעת למקור שלה.

את יודעת רק שזה משאיר אותך ערה בלילות, וחסרת ריכוז ברגעים שקטים של היום ותו לא.