Optimistic, Realistic

אני מחפשת בלי הפסקה את עצמי.

לא במעשים, לא במילים- בתוכי, מבפנים, וזה לא המקומות הנחמדים ביותר לחפש בהם.

זה כל כך מתסכל ומעייף, שנראה לי שלא משנה מה אמצא בסוף אני אהיה מרוצה.

מצחיק, אחרי שבמשך כמעט שנה אני אומרת לך שאני שלמה- עדיין מחפשת.

הלוואי שידעתי מה אני רוצה לעשות ומה יספק אותי ומה ההחלטה הנכונה.

למה אי אפשר להיוולד עם דף הוראות מצורף, זה יקל כל כך על התהליך המייגע...

אני חוששת שאני אצטרך לעשות לך משהו שלחלוטין נוגד את העקרונות שלי,

להחליט בשבילך מה טוב לך, ולא להשאיר לך הרבה ברירות.

אני מרגישה אנוכית שאני מעיזה להשאיר אותך איתי בקשר כשאוטוטו אני טסה "לחפש את עצמי", או משהו כזה.

אתה אומר בבטחון מלא שאתה תחכה, ושלא תרצה אף בחורה ושאתה רק שלי.

אני יכולה להגיד את זה עכשיו, אבל אני לא יכולה להבטיח לך שום דבר כמו שאתה מבטיח...

כי המטרה של הטיול היא להרגיש את החופש, העצמאות, לעבור משהו עם עצמי שאזכור לכל החיים והחוויה הזאת היא נטו בשבילי.

אני בנאדם רע שאני נשארת איתך, אבל אני אוהבת אותך יותר מדיי בשביל פשוט לחתוך.

אז אני אציב אותך מול עובדות מרות ואחזיק אצבעות שעדיין תאהב אותי כשאחזור.