Optimistic, Realistic
Innocence is worth more than this world has to offer |
 כינוי:
Rayen בת: 35
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2009
יש רגעים שוברים
אם אני מרגישה אבודה בלעדיך שבועיים, איך לעזאזל...
איך- אני אוכל לחכות בכל פעם שלוש?
זה נראה מאייש כרגע, עמדנו בדברים קשים יותר ואנחנו נושקים לשנתיים.
אבל כרגע, ברגע זה ממש פשוט בא לי לבכות ולקלל את הצבא שלך.
אל תהיה קצין, אל תעשה את זה לי, ויותר חשוב- לא לעצמך.
יש רגעים שוברים.
| |
למפקדת!
כתבת לי במכתב שלי שאת מעריכה את זה שאני רוצה להתגייס לצבא, הדבר שאני
מעריכה אצלך זה דווקא השינוי מהרצון להשתמט מהצבא לעובדה שהיום את חיילת
בצה"ל ושבנוסף להכל את מעודדת בני נוער נוספים להתגייס לצבא ותורמת להעלאת
המודעות בקרב בני הנוער להתגייס לצבא.
דיברתי עם הבנות של הצוות שלנו וגם הן וגם אני הסכמנו שבזכותך אנחנו עוד יותר רוצות לשרת בצבא.
אני
בטוחה שגם החניכים הבאים שלך יחשבו כמו הצוות שלי וכמוני ואני בטוחה שגם
עליהם את תשאירי רושם לא פחות טוב מאשר הרושם שהשארת עלינו.
בתקופה של הגדנ"ע למדתי הרבה על חברות, שיתוף פעולה, עזרה לזולת וגם למדתי שצבא זה כמו משפחה.
במשך הארבעה ימים האלו לצוות היה רק אחד את השני ואת המפקדת.
מאוד הערכתי את האמון שלך בנו ואת הסובלנות שלך כלפינו וההקשבה שלך אלינו.
אני חייבת להגיד לך את האמת, ביום הראשון לגדנ"ע כשהתעלפתי הרגשתי לא טוב
ופחדתי להגיד לך.לפני שנתיים הייתי ספורטאית והיה קורה לי הרבה פעמים
בתחרויות שהייתי מרגישה לא טוב , כל פעם שהייתי אומרת למאמנים שלי שאני לא
מרגישה טוב הם לא היו מאמינים לי ,הם אפילו היו צוחקים עליי. בגלל זה
פחדתי להגיד לך שאני לא מרגישה טוב, פחדתי שאת לא תאמיני לי ושתחשבי שאני
עושה הצגות כדי לא להשתתף בפעילויות של הגדנ"ע והוכחת לי שטעיתי.
אחד הפחדים הכי גדולים שלי בנוגע לצבא היה שהמפקדים שלי לא יתנו בי אמון ובזכותך הפחד הזה עבר לי ואני מאוד מודה לך על זה.
אחרי
שעזבנו היום את הבסיס אני רוצה להגיד לך שלכל הצוות שלנו היה קשה להפרד
ממך ושכולנו היינו עצובים ושמאוד התרגשנו מהפתקים שכתבת לנו.
אני גאה שאת היית המפקדת שלי!
שתהיה לך שנה טובה וגמר חתימה טובה,
מטל.
פידבק לעבודה הקשה.
חייכתי כל היום.
| |
jealousy
אני לא קנאית.
זה לא הפריע לי שהוא בילה שלוש שעות בשיחה עם האקסית- 'כי יש עניינים לסגור'.
אני מבינה, 'יש עניינים' זה משפט שלי ולו מוכר מאוד.
תמיד יש עניינים.
טוב, זה הפריע לי קצת, ופזלתי לכיוונם פה ושם.
הרגשתי חוסר אונים של פעם, וכשאני חסרת אונים, אני מפלרטטת- בלי לשים לב.
וככה בלי לשים לב, חבר שלו הזמין אותי לסרט מבלי לדעת מי אני בכלל.
כשהוא הבין וקישר, אני זאת שנשארתי בהרגשה של גועל קל מעצמי.
אז שיחה כזו- מפריעה לי. מפריעה ותו לא.
ולפעמים כמה מילים כתובות, נשכחות- גורמות לי לבכות.
| |
לא בשממה ולא בנשמה
הנוף הרגיל של המדבר...
חול, חם, שמש שגורמת לך לרצות לא לפקוח את העיניים לעולם.
ואמנם בלילה השמיים מכוסים כוכבים בצורה מרהיבה שקשה שלא להתלהב, הקור חודר לך לעצמות וגורם לך לאבד את הקול.
תחנת רכבת הומה אדם בבאר שבע ורכבת מפוצצת, חיילים ישנים על הרצפה עם הראש על התיק.
לא חוזרת לשם בחיים.
שדה בוקר ממש לא אצלי בנשמה.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
