הוא נולד תינוק מחייך, גדל להיות ילד שמח שמשחק עם כל החברים. אמא ואבא הורים טריים לא ידעו איך לטפל בו, חיו את חייהם ולא הזיקו לו.
עכשיו אמא ואבא כבר התבגרו, והבינו את היתרונות שבילד, התחילו לנצל אותו למטרות אישיות שלהם.. כספיות, מסחריות.. מה לא?
כל מה שחשבו עליו היה רק הם בעצמם.
הילד הפך לנער צעיר, כבר לא כל כך בריא ושמח וצוחק, אלא חולה.. מנוצל, אפור וחיוור.. אבל אמא ואבא לא סמים לב, רק רוצים עוד ועוד ועוד..
הילד לא יכול יותר, הוא מבקש שיפסיקו אבל הם לא יכולים לשמוע.
עכשיו הדודים שמו לב למצב שלו והזהירו את ההורים, אבל ההורים ממשיכים בשלהם ולא מאמינים להם. "הוא בסדר גמור!" הם אומרים עם חיוך ומעלימים עין.
עכשיו הוא כבר ילד גדול, גבר צעיר. אבל הוא עוד יותר חולה, לא יכול לסבול יותר את כל הבניינים הכבדים שהם בנו עליו, את כל שמחת החיים והנעורים שהם לקחו ממנו..
כל מה שהיו לו לתת באהבה הם לקחו בחמדנות, רק עוד ועוד ועוד. ועכשיו כולם מזהירים אותם ומבקשים שיפסיקו, אבא ואמא מתלבטים אבל ממשיכים עם הנזק, יודעים שעוד מעט הוא כבר לא יהיה.. לא מסוגלים לעכל מה יעשו בלעדיו אבל ממשיכים לקחת, להזיק.. "שאחרים יטפלו בזה! עד שהסוף יגיע אנחנו כבר לא נהיה פה!" הם אומרים.
עכשיו הילד שוכב במיטה, ומבקש עזרה. בהתחלה כולם באו לבקר כל יום, הביאו פרחים, עצים ומתנות וכל יום מחו בפני ההורים. עכשיו כולם שכחו ממנו.
לפעמים חלק באים, עוזרים ומוחים. אבל זה כבר חסר סיכוי..
ההורים הרסו את הילד.
אני מקווה שהבנתם שהסיפור לא אמיתי, אלא מהדימיון. ולא זה לא סתם סיפור.. הילד בסיפור הוא כדוה"א, ההורים הם בעלי המפעלים (האדם).
הדודים ואלה שעזרו לו הם הארגונים הירוקים.
אבל זה כלכך נכון..
בבקשה תעזרו לעולם שלנו, בשביל עצמכם! בשביל הילדים שלכם, בשביל מי שיהיה פה אחרינו.
וסליחה על חוסר העידכונים. :/
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ירוקות, ירוקים, והתחממות כדור הארץ.