אהבה וצרות אחרות

אני בן אדם שלא בוכה כמעט,

אני לא בכיתי כשהוא השפיל אותי בפעם הראשונה.

אני אל בכיתי מאושר כשהוא חזר מושפל אליי,

לא בכיתי כשהוא עזב אליה והאשים אותי,

לא בכיתי כשהבנתי שהכול נגמר,

לא בכיתי כשההיא באה אליי עם חיוך מאושרת(לספר לי שהיא והוא ביחד),

ועכשיו בכיתי...כשהבנתי שאני לא יכולה לאהוב אף אחד אחר כי אני עדיין אוהבת אותו

ואני בכיתי ואני עדיין בוכה...ומשום מה אני מרגישה כול כך טובבבב בכיתי על כול השנתיים שלא בכיתי,

בכיתי כי אני יודעת שהכול יהיה טוב מתישהו...וזהו לא מתכוונת יותר לבכות...כי כשאני בוכה אני לא יפה..אני לאא יפה..