משחק של דמעותהשארתי את היתד נעוץ בראשך. הייתי חיוורת, אבל ידי יציבות מאבן עת חייכתי אל גופתך. גבר. שר מלחמה. עכשיו אני, הקטנה, הנשכחת, עכשיו אני מבין שנינו, החזקה. | |||
| |||
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לFrail. אלא אם צויין אחרת האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Frail. ועליו/ה בלבד כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר) |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
