| 12/2008
רציתי להשאיר לך מכתב
וואו כמה זמן שאני לא הייתי כאן ובכל זאת אני רואה שאנשים נכנסים בסטטיסטיקה.
אני נהנה בצבא, למרות שאני לא במקום שאני רוצה להיות בו, אני משלים עם הקיים ונהנה ממה שיש.
המירוץ אחרי חמשושים או שושים של להספיק הכל בקרוב אני מאמין שייגמר כשאני אצא יומיות, נחמד שכזה.
היום ישבתי עם עצמי ושוב נזכרתי ברגעים היפים של לפני הצבא,
אם זה החברים, התיכון, האהבות, המסיבות, הנשף, הרונדו.
אלה היו הימים היפים ביותר בחיי, הימים שגיליתי את עצמי, גיליתי עולם שניסו להסתיר ממני, וכמה שהוא טוב.
היומיים האחרונים היו מבלבלים למדי, מצד אחד הלבד פתאום כל כך כיף, כי הוא כל כך חסר, ומצד שני הרצון להיות
עם כל החברים והחברות עושה את שלו ונותן רק טוב.
אני שמח שעד עכשיו אני מיציתי כל רגע פנוי, כמעט.
הצבא עושה לי טוב, הוא בונה אותי, מחשל אותי.
אבל כמה שחסר לי לכתוב, עד כדי כך שהתעוררתי בתוך האוהל ב2 וחצי בלילה, הוצאתי את הפנקס הצבאי המעפן
ופשוט רשמתי, כתבתי, אם זה על החברים, אם זה על הגעגועים לפעם.
ובקשר אלייך, כי אני יודע שאת קוראת את זה,
רק שתדעי שאני דואג לך, וכמה שזה נראה אחרת מבחוץ, זה מאוד שונה מבפנים.
ולמרות כל הכעס שיש בי, אני מעריך את הימים שהיו, ואני שמח שאני ואת באותו סטטוס של רגש.
מי יודע מה צופן העתיד, אני יודע שניסיתי הכל ובגלל זה אני סיימתי את כל הקשר על כל סוגיו.
אני לא אוהב חד צדדיות, וזה מה שאהבתי בך פעם, שזה היה תמיד ביחד, הכל פתוח על השולחן.
והאמת, שאני אשמח לדבר איתך, סתם ככה רק כדי לראות אם את בסדר, ושאולי אני דואג לשווא לשלומך.
אם רק תנסי, תביני, אני חושב שניסיתי כבר יותר מדי פעמים.
תנו חיוך, הכל לטובה :)
רציתי להשאיר לך מכתב / רז לוק
בימים כמו אלה כל כך קשה לכתוב
אין זמן, מהקפצה להקפצה הכל נראה קרוב
אבל הימים אומרים, הימים מעידים
שכבר ממזמן אין שום דבר שם בפנים
בכל דבר שבו נגעת נגרם נזק
רק לחזור גורם לי לחנק
זה לעולם לא יהיה אותו דבר
פעם זה היה מושלם זה לא היה מוזר
אז אם את מה שעל ליבך את תגידי
ואם על מה שעל ליבך את תעידי
אולי קשה לראות, וכל כך קל לבכות
אבל לא היום, פעם היה חלום, פעם היה חלום
הימים שהיו, אותם הימים
ישנתי עם חיוך, חלמתי שבפנים עוד משהו קיים
זה היה נראה כמו נצח, באופייך נעשה רצח
האם עוד משהו קיים?
עוד זכרונות אבודים נשארו, ואני מתקדם לאט לאט
כל פעם מעט, כל פעם שאת
נראת ליד דמותי המעורפלת, האם בתוכך את שואלת?
אז אם על מה שעל ליבך את תגידי
ואם על מה שעל ליבך את תעידי
אולי קשה לראות, וכל כך קל לבכות
אבל לא היום, פעם היה חלום, פעם היה חלום
מחכה לאיזה סימן שיבוא
מוותר, מצפה, כבר שוכח לקרוא
המכתבים, והדובון עוד עומד שם לבד, ליד
כאן הכל נגמר, רק הבילבול נשאר
לא רוצה, מנסה, שוגה
סיפרתי לך שגם אם ייפלו שמיים, אני איהיה שם
להרים אותך, להרים אותך
ועכשיו אין בי שום רצון, איך גרמת לי לשנוא כל כך?
אז אם על מה שעל ליבך את תגידי
ואם על מה שעל ליבך את תעידי
אולי קשה לראות, וכל כך קל לבכות
אבל לא היום, פעם היה חלום, פעם היה חלום
צורות / רז לוק
מתכונן לעוד יום ארוך
לא מתקשר נכנס לתוך, המדים, פעם כמה מדהים
הכל עובר לאט, ואני נחנק כשאת, חוזרת, חוזרת
החול ממשיך לעוף, רק אני צף אני שקוף
מחפש, את המילים
עוד פקודה שנסרב, עוד אדם שנתעב
וככה זה קורה, הירח שוב לא יתגלה
ורק השמיים מפחידים, עוד רגע הם נופלים על כולם
לא אחצה עוד בשבילים האפר יתעופף בעולם
והמלודיה תתנגן והשמש תתקומם זה מושלם
ורק השמיים מפחידים, עוד רגע הם נופלים על כולם
רוח קרה, על מיטה ארוכה, החול מתפזר ואני ממהר
לוקח שאיפה, נופל חזק במחלה, מפלה
"נצור לבדיקה" כל פעם כל שעה, הקור לא יעבור, מתהלך כמו שיכור
הברכיים עייפות והטיפות מתטפטפות
ורק השמיים מפחידים, עוד רגע הם נופלים על כולם
לא אחצה עוד בשבילים האפר יתעופף בעולם
והמלודיה תתנגן והשמש תתקומם זה מושלם
ורק השמיים מפחידים, עוד רגע הם נופלים על כולם
מתכונן לעוד יום ארוך
לא מתקשר נכנס לתוך, המדים, פעם כמה מדהים
הכל עובר לאט, ואני נחנק כשאת, חוזרת, חוזרת
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
