| 1/2009
אני מרוצה
אני מרוצה ממה שאני עתיד להיות, ושוב המשפט שאומר שהכל לטובה הוכיח את עצמו.
מצד אחד אני עומד מול המסלול הבטוח לעתיד טוב, מקצוע, פרנסה.
מצד שני אני מוותר על השאיפות שהיו לי עד היום, על המסלול שעליו חלמתי.
בקושי יוצא לי לכתוב, וגם אם יוצא זה על חשבון זמן שינה יקר מאוד, במיוחד בקורס שאני נמצא בו.
אבל אני מבין שזה לא תחביב, זה באמת צורך, מאין סוג של פריקה אבל גם סוג של חובה עצמית.
היציאה הזאת הביתה הייתה כל כך במקום, כל כך הייתי צריך אותה אחרי שבועיים לא קלים בכלל.
זמן בשביל עצמי, לחשוב ולקלוט את המעמד שאני כרגע נמצא בו.
אחרי הקורס הזה יש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לספר ולהגיד וברור לי שאסור להוציא מילה, וזה קשה, אבל מחשל.
אני נהנה מהשירות שלי, וזה רק מוכיח ששאיפות משתנות בהתאם למצב שבו אתה נמצא, וככה זה האדם, מתאים את עצמו
למצב שאליו הוא נוכח.
הדבר הטוב השני הוא שאני שוב שמח שאני בקשר, הפעם עם מישהי קרובה מהקורס, מישהי שבאמת עליה חלמתי.
חכמה, יפה בטירוף (גבוהה ובלונדינית כמו שאני אוהב :P), ושלא צריך לרדוף אחרי אף אחד, היא תמיד שם, אני תמיד שם,
וכמובן מי אם לא השילוב הראוי.
אני מרוצה, שמח, ומאותגר מכל הבחינות.
אני אוהב את זה.
תפנית / רז לוק
ביקשתי שתתני לי יד
שלא אשאר לבד
הראש פתוח, אך היכן המצב רוח
אבד, בדד
הלב פועם בחוזקה
מתגעגע לקרבה, את חסרה לי
דמות לא מציאותית, גם בסיפור הזה יש תפנית
הכל משתנה בי
רוח חזקה מדרום, הרי כבר אי אפשר לבלוע
נופל אל התהום, שוקע שוקע
אל תביט שוב לאחור, גם עבר אפשר למכור
כי מה נשאר לך? צבע אדום
אז ניסחתי את המצב, בצורה שלי אופיינית
ואת מבולבלת, והנה התפנית
את כאן, כי אין ברירה, אין כרגע בחירה אחרת
לא לכולם זה מוענק, חבל שאת עיוורת
והצל שלך צוחק, ואני מנסה להתאפק
תבכי שוב, זה משמח
רוח חזקה מדרום, הרי כבר אי אפשר לבלוע
נופל אל התהום, שוקע שוקע
אל תביט שוב לאחור, גם עבר אפשר למכור
כי מה נשאר לך? צבע אדום
הרוע מתפוגג, השקר לא חוגג
התכונני, לעוד דרמה
מכוון למטרה, מספיק להחלמה
עכשיו תורך לשאת תפילה
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
