כנראה שזה הזמן ללכת / רז לוק
זה הרגע, ועכשיו אני יודע
שאין עוד טעם, לקנאה
לבד מול מראה אני שוקע
אין עוד טעם, לשנאה
להתראות תמימות, להתראות ילדות
לא סבלתי, אבל לא הבנתי
איך אני בונה את זה, שומר אותך, להיום
לא רוצה לרוץ, רק קצת שקט
לא לחוץ, רק ללכת
להתראות תמימות, להתראות ילדות
החליפה מוכנה במרפסת
עניבה אדומה, ואישה מחייכת
אולי בחלומות, זה עוד יקרה
והיא מסתכלת, אל תוך עיניי
שוקעת בדמעותיי, שעתידן לרדת
היא מפחדת
וגם הציפורים שקטו מעט
וכל הצלילים, נדמו, כמעט
והעבר חוזר, והדיכאון שובר
כי הילדות חלפה, והיד נשמטת
להתראות תמימות, להתראות ילדות
לא סבלתי, אבל לא הבנתי
איך אני בונה את זה, שומר אותך, להיום
לא רוצה לרוץ, רק קצת שקט
לא לחוץ, רק ללכת
להתראות תמימות, להתראות ילדות
ואותי את שוברת, את מאפשרת
לכל הסימנים לחזור ולפגוע
אבל את לא מתכוונת
וזה מה שבאמת, כואב
השתיקה הזו רועמת
להתראות שפיות, זה הזמן ללכת
איך החבל תמיד עומד זוהר בצד
מדים על החבל, הדיו נגמר
אולי אי פעם אני באמת אהיה מאושר?
אולי אי פעם, את שוב תחכי שם?
להתראות תמימות, להתראות ילדות
לא סבלתי, אבל לא הבנתי
איך אני בונה את זה, שומר אותך, להיום
לא רוצה לרוץ, רק קצת שקט
לא לחוץ, רק ללכת
להתראות תמימות, להתראות ילדות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
