כשהאמת מסתכלת לשקר בעיניים

זה נכון , אתה שם עכשיו.. רחוק.. בבידוד.. מתוזז בידי המפקד מפינה אחת שלך הבסיס לפינה השניה , נקרע כי אין לך אהבה ליד..

ויוצא לעיתים , שאני יושבת.. ותוהה מה אתה עושה עכשיו.. אולי ישן? אולי גם יושב כמוני? אולי בכלל סתם יושב קצת לצחוק עם החבר'ה.. מליון ואחד דברים של מחשבות , של מה יכול להיות.. אבל אף פעם לא קלעתי בול , תמיד הייתי ליד..

גם עכשיו.. מעניין איפה אתה? יושב? ישן? צוחק, או אפילו בוכה..

סתם קיוויתי שתתקשר עכשיו ושוב תפתח במילים "תחייכי!! תחייכיי!!" כי אתה אוהב את החיוך , עושה לך את זה יותר מהכל.

אבל אני לא יכולה לחייך כשאתה רחוק , כשהגעגוע שובר את הלב והזמן מנפץ את המחשבה..

כן, אני יודעת ומרגישה שאתה שלי.. אני רק חוששת.. ופוחדת.. עד מתי?