יומן רשת ייחודי של מתבגרת שחיה חיים יפים :]

לפני שאני שמה את הקטע אני רוצה להבהיר ..
הקטעים בנויים בתור סיפור , אבל הסיפור הזה הוא סיפור אמיתי על החיים שלי !

חלק ב'

עליתי שוב לשטוף פנים . הערב הזה היה מוזר . יותר מדי מוזר .
אחרי 5 דק' ירדתי שוב וחיפשתי ברחבה את החברות החדשות שלי ,
אלה שאיתן רקדתי קודם .
עברתי בין כל הילדים שקפצו ונראו משוחררים ושמחים מאי פעם .
אחרי שמצאתי את סיגל , דנה ושיר (סד"ש .. החברות החדשות שלי ^^)
הן שאלו אותי לאן הלכתי ולמה לקח לי כ"כ הרבה זמן לחזור ..
התביישתי לספר להן על מה שקרה אז אמרתי שהייתה לי סחרחורת
והרגשתי שאני צריכה ללכת לשטוף פנים .
הן הבינו את השקר הקטן שלי בתור משהו אמיתי ואז המשכתי לקפוץ .
זאת הייתה הרגשה מוזרה .
הקפיצות שלי היו כבדות . לא צחקתי או חייכתי כמו קודם .
החיוך שלי היה מאולץ . מאולץ מאוד .
אני חושבת שהלחץ גמר אותי והרגשתי שאני מתעלפת עוד שנייה
אז הלכתי לשבת על הכיסאות .. איפה שכולם אכלו ולהירגע קצת ...
הסתכלתי על סד"ש ועל איך שהן נהנות , משוחררות , צוחקות ...
רציתי לבטל את המעשים שלי . רציתי לחזור אחורה בזמן ולדחות את תום .
לא רציתי את זה . זה היה זר , שונה , מפחיד מלחיץ ...
ישבתי מסוחררת ממחשבות בוהה בכל המקפצים שברחבה .
תום לא היה שם . עכשיו הייתי בטוחה . עשיתי פאדיחות .
הוא בטח הלך לספר לכל העולם שאני פאטתית ושהסכמתי לרקוד איתו ...
איך אני אראה את הפרצוף שלי בביה"ס ?!
הרכנתי את ראשי על השולחן .
ואז מישהו דיבר איתי .. הוא אמר "היי" .
חשבתי לעצמי שאני חולמת . אפילו לא טרחתי להרים את הראש .
ואז הרגשתי יד מלטפת את השיער שלי . מזה אי אפשר היה להתעלם .

זאת הייתה יד , זה היה מוחשי , זה לא היה קול .
הרמתי את ראשי . תום היה שם וחייך אלי . חשבתי לעצמי
'מה הוא עושה פה ?! ... מה לו ולי ? הוא לא עבד עלי ? למה הוא מלטף אותי ?'
הייתי שקועה במחשבות . לא דיברתי .
תום המשיך לחייך . אחרי שתיקה ארוכה הוא שאל אותי למה אני לא רוקדת .
'מה ?! למה הוא שואל את זה ? למה הוא מתעניין בכלל ?'
לא עניתי . שמתי את ידי על השולחן , עשיתי איתן צורה של מעגל והרכנתי בו את ראשי .
תום נגע בידי . שוב הרמתי את ראשי . הוא שאל אותי אם קרה משהו ,
הוא נראה ... דואג ? הייתי בטוחה שדמיינתי . שפשפתי את עיניי .
לא דמיינתי . הוא נראה דואג . ואז הוא אמר לי לחכות לו באותו מקום .
היה לי ברור שאני אשאר שם ! עם הכאב-ראש שלי לא יכולתי לחזור לרחבה .
אחרי 2 דקות תום חזר עם כוס מים קרים . הוא נתן לי את הכוס .
זה היה לא צפוי . מנומס . שתיתי קצת וחייכתי גם אליו .
'אולי אני פוסלת אותו מהר מדי ? אולי הוא באמת נחמד ?'
למזלנו ואולי בעצם לצערי , התחלתי לשמוע מוזיקה
רגועה ורומנטית מה שאמר שהתחיל החלק של הסלואו .
פתאום עלו לי המון מחשבות לראש .. הוא עמד להתפוצץ ..
דמעות התחילו לזלוג לי מכאבים . שמתי את הידיים על הפנים שלי ורצתי לחדר הבינוני .
התיישבתי ליד הקיר וטמנתי את הראש שלי בין הברכיים .

נתתי לדמעות לזלוג , אבל לא השמעתי קול . לא הבנתי למה אני בוכה .
זה מלחץ ? מהתרגשות ? אולי בגלל שאני פשוט חסרת ניסיון ?!
אולי זה בגלל שעמד מולי בנאדם עם מעמד ולא ידעתי מה לעשות עם עצמי ?
ישבתי שם בחוסר אונים . פתאום הרגשתי יותר חמה .
משהו חימם אותי , הרי לא יכול להיות שהתחממתי סתם ככה .
זה שוב היה תום . עכשיו כשמישהו יגע בי , אני כבר אדע מי זה >< ...

הוא ישב , בוהה בי באותו מבט דואג כמו קודם ושאל מה קרה .
לא היה לי מה לומר . נשכתי את שפתי ופשוט הנדתי בראשי .
הוא חיבק אותי . 'הוא באמת מחבק אותי ?!' חשבתי לעצמי .. 'למה ?!' ..
ואז התחלתי לבכות בקול . לא בכיתי חזק . בכיתי בשקט , אבל היה אפשר לשמוע .
"שפטתי אותך מהר מדי רק בגלל שאתה מקובל !" , אמרתי לו , "אני לא ארקוד איתך .
לא מגיע לי את זה !" . הוצאתי את כל מה שהיה לי על תום המסכן . הוא לא היה אשם !

אני הייתי אשמה ! חיבקתי אותו בחזרה והוא ליטף את גבי וניסה להרגיע אותי ,

אבל לא יכולתי להירגע . התנהגתי בצורה כל כך מגעילה ! איך אני אסלח לעצמי ?!

עזבתי את תום . קמתי ורציתי לברוח ; לעלות לשרותי הבנות , לנעול את עצמי באיזשהו תא
ואולי לדחוף את הראש שלי לאסלה . התחלתי לעלות , אבל תום אחז בידי .

הוא לא נתן לי ללכת וזה גרם לי להרגיש יותר רע עם עצמי . עדיין בכיתי ואולי התחילו לזלוג לי יותר דמעות .

תום עלה למדרגה שבה עמדתי , הושיב אותי וחיבק אותי חזק . "אני אוהב אותך" , הוא אמר לי .
אני יודעת שהוא היה מאוד נחמד ושהוא חיבק אותי , אבל לזה לא ציפיתי .
לא ידעתי מה להגיד . אני חושבת שהערב הזה באמת גרם לי לאהוב אותו גם .
"בואי , רדי לשטוף פנים" , הוא אמר לי והצביע על כיור שדווקא נראה נקי להפליא
בפינת החדר . חייכתי אליו חיוך קטן וירדתי לשטוף את פני .
"את עדיין רוצה לרקוד ?" הוא שאל אותי . מה אני אגיד לו עכשיו ?
אני כ"כ מצטערת על כל מה שגרמתי לו ועכשיו מה אני אעשה ?! אני לא יודעת לרקוד !
הסתכלתי על הרצפה ושיחקתי באצבעותיי . "אני לא מכריח אותך" ,
הוא אמר לי בנימה קטנה של עצב , "רק אם את רוצה" . "אני רוצה !" אמרתי לו .
הרי בטח שרציתי ! אבל בקשר לזה שאני לא יודעת לרקוד ..?
הייתי חייבת לאגור מעט אומץ . "אבל ... אני לא יודעת לרקוד . אף פעם לא הזמינו אותי לרקוד סלואו" ,
אמרתי ואני חושבת שנראיתי מעט כמו עגבנייה כי הסמקתי לגמרי !
חשבתי שהוא יהיה המום או אולי עצוב או כועס .. אבל הוא חייך .
"אל תדאגי" , הוא אמר לי , "אם זאת הבעיה , אני יכול ללמד אותך" .

___________________________________
נכון שהוא כ"כ חמוד ?! ^^
רוצים המשך ? ^^
חשבתי שיהיו 2 קטעים ,
אבל כנראה שאי אפשר לספר את הכל ב-2 פוסטים
אז יהיו יותר .. אולי יצא שיהיו 3 חלקים (פוסטים) ..
מי יודע ?! D=

מקווה שתקראו בקביעות ותביאו עוד קוראים D; .

♥ אתכם הכי הכי ,
גלי .