יומני הנסיכה, כרך שלישי התאריך:יום שישי 19 בדצמבר עדיין בקרנבל החורף.

"אלא כשהבהוב הפסיק ,לא זה מה שראיתי.במקום זה, ראיתי מין ארמון כזה.

בשיא הרצינות . זה היה ארמון כמו של אבירי השולחן העגול, או כמו בסרט היפהפייה והחיה, או מה שלא יהיה. התמונה הלכה

והתקרבה במהירות עד שעברנו על לחומות הארמון ונמצאנו בחצר הפנימית שלו, שהייתה בגינה.

ובגינה פרחו המון ורדים גדולים ואדומים. אחדים מן הוורדים איבדו את עלי הכותרת שלהם,ואפשר היה לראות אותם במקום שנפלו על הקרקע בחצר. זה היה מראה ממש ממש ממש ממש יפהפה,  ואני הרגשתי כזה ,רגע, זה הרבה יותר מגניב ממה שחשבתי שזה יהיה.

ואז כמעט שחכתי שאני יושבת לי שם לפני צג מחשב בקרנבל החורף\ עם כאילו עשרים אנשים מסביבי. התחלתי להרגיש כאילו

אני ממש נמצאת בגינה ההיא.

ואז הופיעה מין כרזה כזאת לרוחב הצג, לפני הוורדים כאילו היא מתנופפת ברוח. על הכרזה היו כתובת כמה מילים שנראה כאילו היו עשיות מריקוע מוזהב. שהיא הפסירה להתנפנף יכולתי לקרוא מה היה כתוב עלייה:

אדום הוא צבעו של הוורד

ופרח הסיגלית בכחול מלבלב

אולי אינך יודעת זאת,

אבל גם אני אותך אוהב"

אוו כמה רומנטי!!!! גם אני רוצה שככה יציאו לי חברות.. זה כל כך יפה.. רומנטי!!!!

אוו!!!!!!

למה מייקל לא קיים באמת???

הייתי שמחה שגם לי היו אומרים את זה.... מחייכים לי ואומרים את זה....

[

אוף... לפחות אני יודעת..

לג'ירפות יהיה חבר!! אפילו אם הוא נמוך והאח הגדול של החברה הכי טובה שלך....

כדי לכם לקרוא את זה=]]]

זה כל כך עצוב... אני לא מאמינה.. למה זה כל כך לא אמיתי... אורגגגגגג...

טוב גמרתי לזמן קצר.. אחותי מציקה לי קצת=[[[  אבל לא נורא=]] ביי=]]