אני נמצאת כרגע בתקופה מאוד מוזרה, משוחררת, מדהימה.
מבחינתי, הכל מושלם. אני בחופש שנמשך כבר חצי שנה...נכון לכרגע אין לי שום דבר מעיק על הראש, אני יכולה לקום בבוקר ולעשות מה שבא לי.
בלהקה לא יכול להיות טוב יותר. אני מרגישה שאני כל הזמן הולכת ומשתפרת (בניגוד לשנה שעברה). מחמיאים לי, אני מחמיאה לעצמי:) וכיף כיף כיף!!!
העבודה שלי היא העבודה הכי טובה שיכולתי לבקש מבחינת תנאי עבודה וחברים לעבודה:) כולם כאלה מקסימים ואני באמת נהנית מכל רגע והייתי מוכנה בכיף לעבוד כל השבוע.
הדבר היחיד שחסר לי כרגע, שיהפוך את התמונה הזו לשלמה, זה אהבה. אהבה...
דבר אחד שהחסרון שלו כל כך מורגש, כי הוא שווה כל כך הרבה...
מאז שכל החברות שלי התגייסו, חל שינוי לטובה(מעניין מה זה אומר...). נתחיל בזה שסוף סוף יכולתי לסמן וי על עוד שורה ב- ...I've never been, ובלי קשר לזה, אני מכירה אנשים חדשים, אנשים שמוצאי חן בעיני, אנשים שאני מוצאת חן בעיניהם ואני מרגישה הרבה הרבה יותר חופשייה מבעבר ועכשיו אני בטוחה שרק עוד קצת, ואני אשיג את מה שאני רוצה.
הבעיה היא...מה אני רוצה? או יותר נכון, את מי אני רוצה.
אז כמובן שיש את הדפוק הזה, שעושה לי כל כך טוב, כשהוא עושה לי...אבל מצד שני, עושה לי כל כך רע כשהוא מתנהג כמו אידיוט מושלם.
אני כל כך רוצה לשכוח אותו, למחוק אותו מהתודעה שלי. נמאס לי מההשפלה שאני עוברת אחת לכמה שבועות בכל פעם שאני אומרת או רומזת לו שאני רוצה להיות איתו. נמאס לי מזה ונמאס לי ממנו, אבל כל כך חבל לי שלא יהיה בינינו כלום...
הנסיך השני הוא אדם שלא אזכיר את שמו ואת הקשר בינינו. מסוכן מדי. אני רק אגיד שהוא כזה מתוק והוא "ה-טעם שלי!" חח ואני בטוחה שאם אני ממש ארמוז לו שאני מעוניינת, הוא יעשה משהו. בניגוד לבחור הראשון, הוא מתנהג כמו גבר ולא כמו תינוקת.
הנסיך השלישי הוא לא כל כך נסיך...אולי יותר דומה לצפרדע. הוא ההפך ממה שאני מחפשת, ההפך ממני...אין לנו שום דבר במשותף...יש בו את כל התכונות שאני שונאת, אבל משום מה, אני יוצאת איתו.
מוזר לעדכן פעם במליון שנה. זה מרגיש נורא לא טבעי, בניגוד לפעם. קשה לי להיפרד מהמקום הזה, אני לא יכולה לסגור אותו ואם הוא עדיין קיים אז כדאי לדאוג לו מדי פעם, שלא ירגיש מוזנח:)
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
