היום כבר מחייכת, וגם לזו שבמראה

במשך שבע שנות היותי רקדנית, לא האמנתי שאני באמת רקדנית טובה. תמיד ידעתי שאני בסדר, שאני בין הטובות, אבל לא הכי...ולא משהו מיוחד.

סביר להניח שזה בגלל שאורן הוא זה שאמר לי את זה..."אם הייתי רואה אותך בפעם הראשונה לא הייתי אומר 'וואו' ". נורא, נכון?

המשפט הזה גרם לי לבכות הרבה הרבה זמן... מוזר, כי עכשיו ממש לא אכפת לי מה הוא חושב עלי וגם ממש לא אכפת לי באילו מקומות הוא, או כל כוריאוגרף אחר שיש לנו כרגע, ישים אותי, כי היום אני יודעת מה אני שווה ואני רוקדת כי כיף לי לרקוד ולא כי אני רוצה להיות בשורה ראשונה.

בשבוע שעבר אמרו לי את אחד הדברים הכי יפים ומשמחים שאי פעם שמעתי- דנה היא רקדנית שיזכרו.

וממש לא אכפת לי ממי שחושב אחרת!