"דרך ארוכה
אני כעוף בנדודיו
אני כרוח חרש
ימים עוברת
שרה לה מסתיו אל סתיו.

דרך רחוקה
ואני ציפור בליל סגריר
ציפור בלי בית,
מה היא
אל מול שמיים
כשאבד לה סוף השיר.

שיר הרוח על המים
ולו הרבה גוונים
מי אני היום ומה אני
בצלילים המשתנים בשיר?
כשהאור על פני המים
יש קשת של צבעים
מי אני היום
מה היום
מי אני בשיר..."

להרגיש את החוסר שקט הזה...

להרגיש את הרצון לצאת מהנקודה...

להרגיש צחוק וחמימות ואהבה...

להרגיש אותכם עוטפים אותי חזק כמתנה יקרה...

ובעיקר...להרגיש

שיר חדש (מוזה של הרגע):

חוסר שקט כמו גשם לפרקים

חושך רעמים וברקים

הדרך כבר מזמן אבדה

ונשארתי לבד

אין מי שמצליח להבין

אני לא יכולה להאמין

שלכל מקום שאליו אלך

תמיד אפחד

ואין פה צל על סוס לבן

שיוביל אותי הרחק מכאן

יקח אותי למקום יותר חם

כי נמאס לרחף כרוח בין כולם

כן ושוב הצלחתי להתאכזב

הברחתי עוד צ'אנס אוהב

ומה שלא אעשה

זה רחוק ממני