אישה מפח

מחפשת בתוכה את הלב

הלב ששכח

איך להיות אוהב

שכח איך לקחת

שכח איך לתת

שכח להראות

את מה שאת באמת

שמגיע הלילה

את שוב בוכה על עצמך

בוכה על הפונטציאל

ועל כמה שחבל

שכלום לא יצא ממך

מסתפקת במועט

כי זה מה שיש לך

את נזכרת מעט

בזה שהלב שוכח

אישה מקש

יגידו שאת לא חושבת

קשה עם המציאות

המציאות הכואבת

המציאות שלקחה

ושכחה איך לתת

המציאות שכחה

את מה שאת באמת

שמגיע הלילה

את שוב בוכה על עצמך

בוכה על הפונטציאל

ועל כמה שחבל

שכלום לא יצא ממך

מסתפקת במועט

כי זה מה שיש לך

את נזכרת מעט

בזה שהלב שוכח

נתנו נעליים

נתנו גם מכנסיים ושמלות

אבל איך הם שכחו

את שביל האבנים הצהובות

שכחת איך לקחת את עצמך הביתה

שכחת איך לתת

שכחת איך לזכור

את מה שאת באמת

שמגיע הלילה

את שוב בוכה על עצמך

בוכה על הפונטציאל

ועל כמה שחבל

שכלום לא יצא ממך

מסתפקת במועט

כי זה מה שיש לך

את נזכרת מעט

בזה שהלב שוכח

*מי שישים לב ימצא פה סיפור ילדים מוכר...