היי לעולם / לכולם .

כלכך הרבה זמן לא כתבתי פה,ואני גם לא כלכך פעילה..כנראה שאני כותבת את עצמי אבל זה לא משנה.

אין לי כלכך הרבה מה לכתוב ביום כזה,המחשבות שעולות בי ביום הזה לא ניתנות לעיכול,להתבטאות,מאז ומתמיד זה היום הכי גרוע שלי בשנה,זה יום של התנתקות,זה יום של חשבון נפש,יום של התחברות אל עצמי,אליהם.

השנה אני אחרי המסע לפולין,הכל פתאום חוזר אליי בבום,הכל כלכך מוחשי,כלכך אישי.

מפה אני כבר לא יכולה כלכך לכתוב,אני מקווה שאני אצליח לעבור איך שהוא את היומי הזה כמו בכל שנה,"כולנו רקמה אנושית אחת קטנה".