זהו..
זה הפוסט האחרון שאני רושמת עליו!
אין יותר..
ויש סיבה שזה הפוסט האחרון שאני רושמת עליו..
כי "זיו שכח ממך כבר מזמן!"
ואני יודעת שאני כן ארצה לרשום.
וזה שאני לא רושמת עליו לא אומר שאני לא חושבת עליו..
אני כן ארצה לרשום עליו ולהוציא את מה שיש לי..
אבל אני לא יעשה את זה!!
כי זיו שכח ממני כבר מזמן!!!
זה למה!!
ואתמול.. אני לא עזבתי בגלל אחתי..
אני עזבתי בגללו..
כי לא יכולתי!
לא יכולתי להיות שם!
זה עשה לי רע!
זה עשה לי עצוב!
זה עשה לי חשק של לבכות!
והעובדה שהו מתעלם ולא רוצה לשים ומתנהג כאילו אני אוורי וכאילו אני לא שם..
וזה שהוא כבר מזמן שכח אותי..
עושה לי רע!!
אני לא מבינה.. מה?! אין לו לב?
איך הוא יכול לשכוח אותי אחרי כל מה שהיה?!
איך הוא יכול?!
אני יודעת.. שאני בחיים לא אשכח אותו!
לא משנה כמה זמן יעבור ולא משנה כמה אני אהיה מעוצבנת עליו!
אני בחיים לא אשכח!!
בחיים לא!!
זה הפוסט האחרון שאני רושמת עליו...
למרות שאני ארצה לרשום עוד..
זהו האחרון!
ולא משנה כמה יהיה לי קשה ולא משנה כמה אני אבכה...
זה הפוסט האחרון שאני רושמת עליו...
ואתם לא יודעים כמה קשה לי לכתוב את זה..
אבל בכל זאת..
זה הפוסט האחרון שאני רושמת עליו...
שנה טובה וחג שמח!
עמית. שלא מפסיקה לחשוב..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
